מדידת חום על ידי גוי בשבת
מותר רק לצורך חולה: כאשר גוי מודד חום בכניסה, נחלקו הפוסקים בדינו, דעת האוסרים שדינו כאמירה לעכו"ם שמותר לצורך חיוני של חולה, אפילו חולה שאין בו סכנה, אבל אסור להיכנס כאשר אינו צורך חיוני לחולה, כגון לעשות קידוש או לקרוא בתורה. ואין לאסור מצד איסור הנאה ממעשה עכו"ם בשבת, כיון שהוא רק הסרת המונע. מדחום […]
מדידת חום על ידי ישראל בשבת
חילול שבת לצורך חולה: חולה שיש בו סכנה מחללים עליו את השבת, לדעת השו"ע עדיף על ידי ישראל, ולדעת הרמ"א אם לא יהיה איחור כלל עדיף בשינוי או גוי, ואם יש לחוש שיתעצל עדיף ישראל. חולה שאין בו סכנה, ללא סכנת אבר מותר מלאכות דרבנן בשינוי, בסכנת אבר מותר מלאכות דרבנן גם ללא שינוי. יהודי […]
בדיקת קורונה בערב שבת
בדיקה בערב שבת: נאמרו 4 שיטות בגדולי הפוסקים שליט"א. א. לעולם יבדוק הכי מהר שיכול גם בערב שבת משום פיקוח נפש. ובנוסח נוסף, שבמקום הצורך מותר לבצע את הבדיקה סמוך לשבת. ב. אם סיבת הבדיקה מחמת תסמינים יבצע בדיקה גם בערב שבת, אבל אם סיבת הבדיקה בגלל נוהל של משרד הבריאות אין להיבדק בערב שבת […]
מענה לבדיקת קורונה בשבת
מענה טלפוני בשבת: שימוש בטלפון בשבת כולל חששות איסור בהגברת זרם חשמלי והשתמשות במוקצה, וגם במענה אוטומטי יש חשש בדיבור בשיחה קיימת. לענות בשינוי: נחלקו פוסקי זמננו, לדעת המתירים חובה לענות לטלפון ולקבל את התוצאה, ולענות על כל השאלות כביום חול, משום צורך פיקוח נפש, משום סכנה לאלפי אנשים. אך יש לענות בשינוי, כיון שלא […]
צום תשעה באב בקורונה
תשעה באב: צום יום הכיפורים דאורייתא נדחה רק בחשש פיקוח נפש. צום תשעה באב לדעת השו"ע לא גזרו במקום חולה שנפל למשכב אפילו שאין בו סכנה. ולדעת הרמ"א המנהג להתענות כשאין צער גדול, והכריע החיי אדם שאדם חלוש אין כדאי להחמיר. ונחלקו האחרונים האם התירו רק בקצת חשש סכנה, או שהתירו לכל חולה. והאם אין […]
הגומל בחולה קורונה שהתרפא
הגומל: חולה שהבריא מברך הגומל, לדעת השו"ע בכל חולי אפילו חולי שאין בו סכנה. ולדעת הרמ"א מברך רק בחולה שיש בו סכנה. הכרעת המשנ"ב לברך בחולה שאין בו סכנה שמחללים עליו שבת על ידי גוי, ונפל למיטה ג' ימים. ואם יש בו סכנה אפילו פחות מג' ימים. ההוראה לפי מנהג הספרדים לברך על כל חולי, […]
תפילין ללא קפלים
מקשה: נחלקו הראשונים האם צריך עור אחד בבתי התפילין או שאפשר לצרף כמה חתיכות. מצד הדין מותר לעשות כמה חתיכות וכך מנהג העולם, ומכל מקום טוב לצאת שיטת הסוברים לעשות עור אחד. ויש מחמירים שמצד הדין צריך לעשות עור אחד. בהמה דקה וגסה: מימות עולם היו עושים את התפילין מעור בהמה דקה, לפני כ-170 שנה, […]
שחרות הבתים והרצועות
הלכה למשה מסיני: רצועות התפילין, הלכה למשה מסיני שיהיו שחורות כעורב, ואם התקלף הצבע יתקנם, ובבתי התפילין יש להשחיר את התיתורא עליונה, תיתורא תחתונה, מעברתא, מקום החיתוך שבצד המעברתא. ונחלקו הראשונים האם שחרות הבתים הוא מהלכה למשה מסיני כמו הרצועות, או רק משום מצוה בעלמא, ובדיעבד נחלקו הפוסקים האם מעכב. צדדי הרצועה אין צריך לצובעם […]
רצועות שחורות משני צדדים
שחור מצד אחד: הלכה למשה מסיני הרצועות מבחוץ חובה שיהיו שחורות. אבל אחורי הרצועות רשאי לצבעם בכל צבע שירצה, חוץ מאדום. שחור משני צדדים: שיטת הרמב"ם שיש מעלה להדר משום נוי להשחיר את הרצועות גם בצד הפנימי. רבים מהפוסקים כתבו שלא נהגו כן. ולכו"ע מותר לצבוע בשחור את אחורי הרצועה. בשם האריז"ל יש לצבוע משני […]
אכילת סימנים בראש השנה
לראות או לאכול: בגמ' בהוריות יהא רגיל 'למיחזי' בריש שתא, קרא רוביא כרתי סילקא ותמרי. ובגמ' בכריתות הגירסא יהא רגיל 'למיכל'. להלכה יש לאכול את הסימנים, ואם אינו יכול לאכול, או שחושש משום תולעים, מספיק לראות, ויש מהדרים לומר יהי רצון גם על הראיה וגם על האכילה. יהי רצון: מנהג הגאונים לומר 'יהי רצון' על […]