קרוקס ביום הכיפורים
חמישה עינויים: ביום הכיפורים יש להתענות חמישה עינויים, מלאכה אכילה ושתיה דאורייתא, ברחיצה סיכה ונעילת הסנדל נחלקו הראשונים האם הוא דאורייתא או דרבנן. נעילת הסנדל: בגמ' מבואר שאיסור נעילת הסנדל נאמר בנעל של עור, והקיטע לא יצא בקב שלו, אבל בשאר מינים מותר. אנפיליא של עור אסור, אנפיליה של בגד מותר. שיטות הראשונים: נחלקו הראשונים […]
קשירת סכך באזיקונים
מחצלת: כיום מצוי מאוד הסיכוך במחצלות-קיינעס, שנוח מאוד לסיכוך, מאידך אינם יציבים כל כך, ואם אינם יכולים לעמוד ברוח מצויה אף שכעת עומד במקומו, הסוכה בחשש פסול דאורייתא. אינו יכול לעמוד ברוח שאינה מצויה הסוכה כשרה, אבל בזמן נשיבת רוח שאינה מצויה לא יברך על הישיבה בסוכה, וכאשר נח הסערה חוזר להכשרו הראשון. רוחות זעף: […]
חול על אבנים משתלבות בשבת
מלאכה: בונה אין לו שיעור וחייב אפילו בכל שהוא, מכה בפטיש חייב בכל גמר מלאכה. נחלקו הראשונים במכבד את הבית כשאינו מרוצף ומכוין לאשווי גומות, האם איסורו מהתורה או מדרבנן. מדרכה חדשה: בהליכה במדרכה חדשה ודוחף חול ברגליו לחריצי האבנים, נחלקו הפוסקים האם מותר לכתחילה. או שיש לאסור את ההליכה מטעם בונה, ומכה בפטיש. ויש […]
עצות בספק ברכה ראשונה גליון 427
א. יצא בדיעבד: על הכל אם בירך שהכל יצא. והוא רק בדיעבד, אבל לכתחילה צריך לברך את ברכתו הראויה. נחלקו הפוסקים האם 'מזונות' פוטר כל דבר שמזין, או לא. ב. לכתחילה: כשאינו יודע מה לברך, ילך אצל חכם וילמד לברך על כל מאכל את ברכתו הראויה. ויש להסתפק אם מחויב גם לברר את המציאות. הלך […]
טלטול ממתק בומבי בשבת
'בומבי': בדין ממתק ה'בומבי' בשבת, יש אומרים שמעיקר הדין מותר לחלקו לילדים בשבת, אך אינו מתאים לשבת, ויש אומרים שמותר לחלקו לילדים בשבת. בדין 'ביצת הפתעה' בשבת, יש אומרים שספק אם יש עליו דין בסיס לדבר האסור, אולם ודאי מותר לאכלו. ויש אומרים שדינו כבסיס לדבר האסור, ומותר רק לצורך גופו ומקומו. משרוקית: בדין צעצוע […]
גיליון 426 ברכת מרק עם מזונות
דינים העולים א. אוכל רק את המרק: מי לביבות, שחפץ לשתות רק את המים, התחבטו הפוסקים האם ברכתו מזונות או שהכל, ולכן עדיף לברך מזונות על הלביבות ושהכל על מאכל אחר, ואם אין לו יברך רק שהכל על המרק. במרק שלנו שהתבשל עם קניידלאך, יש אומרים שדינו כמי לביבות, ויש אומרים שלכל הדעות נהפך להיות […]
ברכת מרק ירקות טחון
דינים העולים פירות מרוסקים: אם לא התרסק לגמרי וניכר צורתו מברך ברכתו הראויה, אם התרסק לגמרי ולא ניכר צורתו כלל, לכתחילה ברכתו שהכל, ואם בירך את ברכתו הראויה יצא. ואם רוב דרך אכילת הפרי על ידי ריסוק, גם לכתחילה מברך את ברכתו הראויה. מרק טחון: נחלקו הפוסקים בברכת מרק טחון, להרבה פוסקים ברכתו שהכל מכמה […]
ברכת מרק עוף
דינים העולים.מרק בשרי: מרק ירקות שבעיקרון ברכתו 'האדמה', אם הכניס א. במרק בשר לטעם, טעם הבשר עיקר ומברך עליו 'שהכל', ]ונחלקו האם תלוי בחשיבות הבשר, או בטעם החזק של הבשר[. אבל אם הכניס את הבשר בסוף הבישול לא מגרע את ברכת המרק. .טעם עצמי: רק מים בלי טעם מקבלים בבישול את ברכת ב. הירקות, אבל […]
ברכת מרק ירקות
דינים העולים מרק ומשקה: מי שלקות מברך עליהם כברכת הירק. מיץ פירות ושיכר שעורים מברך עליהם 'שהכל'. התנאים: כדי שמרק יהיה ברכתו כברכת הירק, נצרכים התנאים הבאים; א. בישלם לצורך הירקות. ב. בישלם לצורך המים. ג. דרך לבשל ירקות אלו, ונחלקו הפוסקים אם צריך רוב ממש, או מספיק שדרכו בכך באותה מדינה. מרק ללא ירקות: […]
ברכת גריסים מבושלים
ברכה ראשונה: הכוסס את החיטה כמות שהיא מברך האדמה ולא מזונות, כיון שאינו אכילה חשובה ואינו מזין. ברכה אחרונה: לאחריה מעיקר הדין 'בורא נפשות', וכיון שהסתפקו התוס' האם מברך אחריה 'ועל פרי האדמה' לכן טוב שלא יאכלנו רק תוך הסעודה. מזונות: באופנים הבאים מברך ודאי 'מזונות' כי נהפך לתבשיל; נחלקו לשנים, נתמעכו לגמרי על ידי […]