קוביה הונגרית בשבת
מכמה צדדים דנו לאסור לשחק ב'קוביה הונגרית' בשבת. מצד 'בורר' דעת רוב הפוסקים שמותר לשחק ב'קוביה הונגרית' בשבת. ויש אוסרים. ויש מחלקים שאם מסדר רק דופן אחת אסור, אך אם מסדר בבת אחת את כל הדפנות מותר. מצד מוקצה מותר לכל הדעות. מצד כותב וצובע מותר לכל הדעות. אם הזזת הקוביה יוצרת תמונה או אות, […]
עקיפת תור בכביש
אין לעקוף תור; טעם הדבר, פירשו מחברי זמננו באופנים שונים – משום פשרה וצדק דכתיב צדק צדק תרדוף, כקטן כגדול תשמעון, אונאת דברים, עני המהפך בחררה, גזל זמן, ענף מגזילה, צער בעלי חיים, גניבת דעת, פורץ גדר, מנהג בני אדם, הסגת גבול, ואהבת לרעך כמוך. לכל הדעות אין בעקיפת תור איסור גזילה ממש, כי לא […]
שיר וכליזמר בגלות
מדינא דגמ' אסור לשמוע מוזיקה בגלות משום זכר לחורבן, ומשום שלא יקל ראש יותר מדי ולא ידבר דברי נבלות. הרמ"א אוסר ברגיל, ומתיר באינו רגיל. מה גדר רגיל? יש אומרים פעם בל' יום, יש אומרים פעם בג' ימים, ויש אומרים כל קביעות תמיד נקרא רגיל. מנהג העולם להקל לשמוע מוזיקה בכל עת בימים רגילים, ויש […]
זכיית קטן בפעקאל'ך
קטן אין לו זכיה מדאורייתא, רק מדרבנן מפני דרכי שלום. בדעת אחרת מקנה אותו קונה מדאורייתא. יש אומרים שאפילו ב'דעת אחרת מקנה' זוכה רק מדרבנן, ובמציאה זוכה אפילו קטן פחות מ'צרור וזורקו אגוז ונוטלו', אבל במתנה, זוכה רק כשהגיע לכלל 'צרור וזורקו אגוז ונוטלו'. גזילת קטן אינה יוצאה בדיינים. מצא ממתקים של קטן ביום ראשון, […]
השכרת דירה. למי?
איסור 'לִפְנֵי עִוֵּר' קיים רק כשאין לו דרך אחרת להשיג את האיסור. אבל איסור 'מסייע' נאמר אפילו כשיש לו דרך אחרת להשיג את האיסור. נחלקו האחרונים האם מותר להשכיר בית דירה לחילוני. הצד לאסור משום מסייע (כשמוצא לשכור) 'וְלִפְנֵי עִוֵּר' (כשאינו מוצא לשכור). הצד להתיר כי אין איסור מסייע במומר, האיסור אינו מיד, אינו בגוף […]
קריעה על מקום המקדש
מפורש במשנה ובגמ' ובפוסקים ללא חולק שיש חיוב לקרוע כשרואה את מקום המקדש. הרואה את כיפת הזהב שעל המסגד, נחלקו הפוסקים האם חייב לקרוע על כך. אם הוא תוך שלשים לראית מקום המקדש אינו קורע. חיוב קריעה קיים גם בתשעה באב, למרות שנקרא מועד. ישנם הרבה שמקילים ולא קורעים, וכבר צווחו על כך גדולי הדור, […]
חכמת היד והפרצוף
חכמת היד והפרצוף; יש לה מקורות קדומים בכתבי הקודש. עסקו בה – תנאים, אמוראים ראשונים, ואחרונים, וגם בזמננו יש מומחים המכירים חכמה זו. מפורש בקדמונים שחכמה זו היא בכלל סתרי תורה ואין מוסרים אלא למי שיש בו חמשה דברים א. שר חמשים. ב. נשוא פנים. ג. יועץ. ד. חכם חרשים. ה. ונבון לחש. בירור עתידות […]
הטבת חלום
יש כמה סוגי חלומות; א. חלום שבא מהרהורי לבו של אדם, אין בו ממש. ב. חלום שהוא מעין נבואה, והוא אמת. ג. חלומות שהולכים לפי הפתרון. ד. חלומות שמתקיימים בכל אופן. חלום שאדם מצטער עליו ונפשו עגומה עליו שלא ינזק, צריך לתקנו באחד מהאופנים הבאים. תפילה, הטבת חלום, תענית חלום. דרכים נוספות להטבת חלומות; יחזור […]
שימוש ברפואות חז"ל
חכמי התורה בקיאים ברפואה, יותר מן הרופאים. אסור להשתמש ברפואות הגמ', כי אם אותם שידועים שמועילים, כגון הלחש להוציא את העצם התקועה בגרון. המשתמש ברפואות הגמ' שאין ידוע שמועיל, עובר על חרם הקדמונים. כל רפואה המוזכרת בגמ' שיש לה הסבר טבעי אינו בכלל האיסור והחרם ומותר להשתמש בהם. יש הרבה מנהגים שלא נודע מקורם, ויש […]
פת שחרית
'פת שחרית' מבטלת שמונים ושלשה מחלות התלויים במרה, וכתבו הפוסקים שטוב להתרגל בדבר הזה, ומצוה על האדם להנהיג עצמו, בשמירת הגוף והנפש. לדעת המרדכי הארוך, סגולת פת שחרית נאמרה רק בפת חיטים הרחוקה מן הישוב, שלא שמעה קול תרנגול, ומושכי אניות, ורגיל בה בכל יום. רוב הפוסקים נחלקו עליו מפשטות הגמ' שכל סוגי הפת מהני. […]