מה נחשב שינוי מקום
בגמ' (פסחים דף קא:) 'שינוי מקום' צריך לברך, לא שנו אלא מבית לבית, אבל ממקום למקום לא. נחלקו הראשונים מה פירוש ממקום למקום, שאינו נחשב ל'שינוי מקום'. לדעת התוס' (בעמוד א' ד"ה אבל), והרא"ש, וכן כתב הב"י בדעת הרמב"ם, וכן נפסק בשו"ע, ממקום למקום פירושו מפינה לפינה, אבל מחדר לחדר ומבית לעליה הוי 'שינוי מקום', […]
ספק בירך ברכה אחרונה
א. אכל פת ושבע: אכל כדי שביעה חייב בברכת המזון מדאורייתא, ולכן בספק אם בירך צריך לברך. לרוב הפוסקים מברך גם ברכה רביעית. ויש שכתבו שאין מברך ברכה רביעית. לרוב הפוסקים יכול להוציא אחר שודאי לא בירך, ויש אומרים שאינו יכול. ב. אכל פת ולא שבע: לא אכל כדי שביעה לרוב הפוסקים חייב בברכת המזון […]
היזק ראיה בזמננו
להלכה; 'היזק ראיה שמיה היזק', ולכן בחלוקת השותפים בחצר כופין לעשות קיר. ונכלל בזה – היזק לגופו ולממונו, שנחלקו אם מועיל עליו מחילה. ואיסור משום צניעות, שלא מועיל עליו מחילה. שיעורי ההרחקה במטרים – גובה; להגר"ח נאה 1.92 מטר, לחזו"א 2.40 מטר. מרחק; מצד דיני היזק ראיה עד שלא יראה תשמיש חבירו. בזוית; בחצר השותפין, […]
נזקי רעש חריג
נחלקו הראשונים, אימתי יכול לעכב על קול. 1. לדעת התוס' – מעכב על רגל הרבים ואין מעכב על קול. 2. לדעת רש"י – מעכב על קול של אחרים ואין מעכב על קול שלו. 3. לדעת המרדכי – מעכב על רעש בחצר השותפים, ואין מעכב על קול שעושה ברשות היחיד. 4. לדעת המאירי – מעכב על […]
האם מותר לקרוא פשקווילים??
הכותב פשקוויל; עובר על ארור מכה רעהו בסתר, איסור לשון הרע ורכילות, הלבנת פנים, לפני עיור. אם המדובר תלמיד חכם, עובר גם על ביזוי כבוד התורה, ועוד איסורים. האיסור חל על המשלם, הכותב, המפיץ, המפרסם, והמאמין לדברי הגנות. אם כוונת המפרסם לתועלת לגנות עושי רשעה מותר בתנאי שהדבר רע באמת, לא יגזים, יכוין לתועלת, אין […]
הוספת יחידות דיור
נחלקו השו"ע והרמ"א האם הלכה כהרשב"ם שמותר לפצל את הקיים אך אסור להוסיף שטח, או כהרמב"ם שמותר להוסיף לסמוכים על שולחנו ואסור להביא דיירים חדשים, ומספק רשאים השכנים לעכב שלא יפצל דירה אחת לשתי דירות (ולהשכיר או למכור את הדירה לאחרים), אא"כ קיבל אישור מראש מדיירי הבניין. נחלקו הפוסקים, האם מספיק הסכמה של רוב השכנים […]
עד דלא ידע
לדעת השו"ע ורוב הפוסקים הלכה כרבא דחייב איניש לבסומי 'עד דלא ידע', והטעם משום משתה, שמחה, דברי קבלה, מדרבנן. יש נוקטים להלכה שאין חיוב לבסומי 'עד דלא ידע', מכח מעשה דרבה שחטיה לר' זירא. חקרו האחרונים; האם "עד ולא עד בכלל", או דלמא "עד ועד בכלל". עוד חקרו רבותינו כאשר נתיישבה דעתו אחרי שקיים פעם […]
הסבה בליל הסדר
הדעה הרווחת בראשונים ובפוסקים שאנשים בזמננו חייבים ב'הסיבה'. לדעת הראבי"ה אין צריך הסיבה כי אין דרך להסב כל השנה. ונחלקו בדעתו האם טוב להדר ולהסב, או אדרבה עדיף שלא יסב כי אם יעשה 'הסיבה' נראה כדואג. מצוה מן המובחר להסב על כורסה, או מיטה ולצדו כרים. לחלופין על כיסא בעל משענת וידית עם כר על […]
הסבה בנשים
מבואר בגמ' ונפסק בשו"ע דאשה אצל בעלה פטורה מהסיבה, דאימת בעלה עליה, ואין דרכה להסב, וטרודה בתיקון המאכלים. אבל אשה חשובה שאין לה בעל, בת גדולי הדור, יש לה עבדים ושפחות ואינה מתעסקת בתיקון המאכלים – צריכה להסב. כתב הרמ"א דנשים שלנו חשובות (בגלל 'חרם דרבינו גרשום' דאסור לישא שתי נשים, ואין מתגרשת בעל כרחה) […]
מיץ ענבים לד' כוסות
דעת רוב הפוסקים שמעיקר הדין ניתן לקיים את מצות 'ארבע כוסות' ב'מיץ ענבים', וכן נהגו רבים מגדולי ישראל. גם לדעתם, יש הידור בשתיית יין המשכר, ולפחות יוסיף יין למיץ הענבים כדי שיהיה דרך חירות. אכן לקטנים ניתן להקל שישתו רק 'מיץ ענבים'. לדעת הגר"מ פיינשטיין והגרי"ש אלישיב לא ניתן לקיים כהלכתו מצות ארבע כוסות ב'מיץ […]