תפילה בקברי צדיקים
מותר לילך לבית הקברות ולהתפלל שם, וכך המנהג בערב ראש השנה ובתעניות. לעניין ערב יוה"כ יש אומרים שהמנהג ללכת על הקברות ויש אוסרים כי זה כמו יו"ט. יש אומרים שלא ישים מגמתו למתים, אלא יתפלל לה' שירחם עליו בזכות הצדיקים. מאידך יש אומרים וכן מנהג העולם מדורי דורות, להתפלל על קברי צדיקים ולבקש מהם שימליצו […]
'בקשות למלאכים'
בהרבה מקומות מצינו בקשה מהמלאכים. יעקב אבינו ביקש למלאך ברכני. יעקב אבינו – המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים. בברכת המזון – במרום ילמדו. בסליחות – מכניסי רחמים הכניסו רחמינו. מלאכי רחמים חלו נא. מידת הרחמים עלינו התגלגלי. בראש השנה – מלאכים היוצאים מן התקיעות יעלו למעלה. בכפרות ערב יום הכיפורים אומרים אם […]
אושפיזין עילאין
מבואר בזהר הקדוש ששבעת הרועים מגיעים לסוכות בני ישראל, כל אחד ביומו. וצריך להזמין אותם בפה שבלא הזמנה אינם באים. וכן צריך לשמח לב עניים ולהזמינם לסעודה שאז מתברך, ואם אינו משמח עניים חל עליו קללה חס ושלום. וכשאין יכול להזמינם לסעודה, יתן לעניים דמי הסעודה. מנהגים שונים נאמרו בנוסח הזמנת האושפיזין לסוכה, יש מכינים […]
'פתקא טבא'
יום השביעי של חג סוכות, שחל בכ"א בתשרי, נקרא במשנה 'יום שביעי של ערבה', או 'יום ערבה', על שם הקפת המזבח בערבה. לרבי יוחנן בן ברוקה נקרא 'יום חיבוט חריות', על שם הבאת ענפי דקל לבית המקדש. המנהג לכנותו כלשון המדרש 'הושענא רבה'. בביאור הטעם שנקרא כך, נאמרו הרבה פירושים. בזהר הקדוש מבואר, ש'הושענא רבה' […]
איסור לבישת שעטנז
איסור שעטנז נאמר כאשר הצמר והפשתן מחוברים בשתי תכיפות, ושוע טווי ונוז. ואסור אפילו דרך העלאה ולא רק בדרך לבישה, אבל מוכרי כסות מותר, שאין זה דרך מלבוש כלל. יש לדון מה הדין בסיכת ביטחון, רוכסן, טיק-טק, עניבה, מפה, קיטל, מגבת, וילון, הדבקה, עטרה לטלית, מזרון וספה, שמיכות ומצעים, שטיח על הקיר, כפתורים. הלובש שעטנז […]
שעטנז בספות ובמזרונים
מדאורייתא מותר לשבת על שעטנז. מדרבנן אסור בבגד רך שמא יכרך עליו חוט אפילו עשר מצעות זה על זה, אפילו שאינו נוגע בשעטנז. וילון מדאוריתא מותר. אבל מדרבנן אסור לתלות וילון שעטנז. שעטנז, בכורסאות ספות ומזרונים ששוקע בהם אסור לשבת עליהם. אם אין יכול לעלות, תלוי; אם זה רך ויכול ליכרך חוט סביבו אסור, ואם […]
'לא תתגודדו' בתפילה
יו"ט שני של יום כיפור: המחמירים לצום בו, יניחו תפילין ויתפללו תפילת חול משום 'לא תתגודדו' יוהרא ומחלוקת. תפילין בחול המועד: אין נכון שבאותו בית כנסת חלקם יניחו וחלקם לא יניחו, משום 'לא תתגודדו'. תחנון: הנוהג ליפול על צד שמאל, אסור לעשות כמנהגו, במקום שנוהגים ליפול על צד ימין, משום 'לא תתגודדו'. נוסח התפילה: להתפלל […]
מקום הדלקת נר חנוכה
מקום ההדלקה: עיקר מקום ההדלקה הוא על פתח הסמוך לרשות הרבים. היה דר בעליה לשיטת החזו"א כיום אין להדליק בפתח החצר או בפתח חדר המדרגות, ולכן מדליק או בפתח הבית או בחלון הפונה לרשות הרבים. לשיטת הגרי"ז מדליק בפתח החצר או פתח חדר המדרגות. לדעת הסטייפלער אינו מדליק בפתח החצר אבל יכול להדליק בפתח חדר […]
שריפת הפתילות
שריפה: להלכה יש לשרוף את השמן והפתילות שנותרו מהדלקת נרות חנוכה. מצד דין 'איתקצאי' מספיק לגנזם או לשפוך אותם במקום שאין אדם עובר שם, והעיקר שלא יהיה 'ביזוי מצוה', ונחלקו הפוסקים אם מותר להטילו באשפה בתוך שקית. ואם התנה מועיל שלא יהא 'איתקצאי'. המאירי חולק, ומתיר לזרקם ולהשתמש בהם לצורכו, כיון שאינו מקצה אותם כלל, […]
פג בהלכה
פג בן קיימא: בזמן הגמ' תינוק פחות מששה, או בן שמונה, הוא נפל. כיום אפילו פג קטן שורד על ידי אינקובטור. בנוסף לדעת החזו"א השתנו הטבעים וכיום אינו נפל. ודנו הפוסקים האם דינו כבן קימא. ונפק"מ לעניין יבום וחליצה, חילול שבת, מילה בשבת, ירושה, רציחה, תפילה, ועוד. תינוק באינקובטור: יש לדון האם נקרא שהוא ילוד, […]