דבר הסמוי מן העין
בגמ' (בבא מציעא מב. תענית ח:) אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו. ואין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד, ולא בדבר המנוי, אלא בדבר הסמוי מן העין. שנאמר: יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת־הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ (דברים כח ח). כך גם נפסק בשו"ע (או"ח סימן רל סעיף ב) מדד ואח"כ בירך הרי זה […]
שמחת פורים
במגילת אסתר: וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי… אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִים… לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם־חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה: לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים (אסתר ט כ). חיוב לבסומי: ומבואר בגמ' (מגילה ז:) מיחייב איניש לבסומי בפוריא 'עד דלא ידע' בין ארור המן לברוך מרדכי. רבה שחטיה לרבי זירא […]
ניקיון לפסח
ניקיון, בדיקה, וביעור. בתורה: שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם (שמות יב יט). מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ (שמות יג ז). ומבואר במשנה (פסחים דף ב.) שיש חיוב לבדוק את החמץ בליל י"ד ניסן. ונחלקו תנאים במשנה (פסחים דף כא.) מה גדרי חיוב ביעור חמץ, […]
בדיקת חמץ בזמננו
איך בודקים בית נקי לפסח ? שאלה: כיום שנהגו לנקות טוב לפני הבדיקה, לכאורה הניקיון מוודא שאין חמץ במקום שניקו, וא"כ מה נשאר לבדוק בשעת בדיקת חמץ, הרי לכאורה מכיון שהוא ודאי נקי שוב חשיב כמקום שאין מכניסים בו חמץ (ערוך השולחן סימן תלב סעיף ה'). ואמנם הרמ"א (סוף סימן תל"ב) מביא שנוהגים להניח פתיתי […]
ביעור פירורים
שיעור ביעור חמץ כזית: נחלקו תנאים במשנה (ביצה ב.) מהו שיעור חמץ החייב בביעור. לדעת בית שמאי: שאור בכזית, וחמץ בככותבת. ואילו לדעת בית הלל: זה וזה בכזית. ומבואר בגמ' (ביצה ז:) שכלפי איסור אכילה ברור שמתחייב בכזית, כמו שאור. והמחלוקת הוא רק לענין ביעור לבית שמאי לא לומדים ביעור מאכילה וחמץ בככותבת, ולבית הלל […]
ספרים בפסח
ביטול: חובת ביטול, ודאי שאין בפירורים פחות מכזית, כמפורש בגמ' (פסחים דף ו:) דפירורים ממילא בטלי, ולכן אין צריך לבטלם. בדיקה וביעור: הנה הגמ' עוסקת רק בדין ביטול, אבל לגבי חובת בדיקה וביעור אין הגמ' מפרשת מה הדין בפירורים. וידוע דעת המשנ"ב (סימן תמ"ב ס"ק מ"ו, שעה"צ תל"ג ס"ק ל"ג) שכיון שאין דין ביטול דממילא […]
נטחן ונאפה לאחר הפסח
במשנה (פסחים דף כ"א.) מבואר וכך נפסק בשו"ע (סימן תמ"ג סעיף א) שאחד מהדרכים שעל ידם ניצול מאיסור בל יראה ובל ימצא הוא לתת חמצו לנכרי, או למכרו לנכרי לפני זמן הביעור שעל ידי זה נפקע החמץ מבעלותו. לכתחילה: ורשאי לכתחילה למכור חמצו לנכרי, וזה לא נחשב שהוא מבטל מצות ביעור ומצות תשביתו, כי לפני […]
דעת גדולי ישראל
המחמירים: בזמננו נוהגים רבים להחמיר לא לאכול מוצרי חמץ שנמכרו לגוי בפסח, ומקפידים לרכוש אך ורק מוצרים שרשום עליהם נטחן ונאפה לאחר הפסח. ויש לדון מה מקור וגדר חומרא זו, האם ומדוע ראוי למדקדקים להקפיד על כך. בגיליון שלפנינו מובא בקצרה נימוקים שונים לחומרא זו, בצירוף דעת פוסקי זמננו בנדון, האם יש מקום לחומרא זו.
חמץ שנמכר לגוי
גליונות קודמים: דין חמץ שנמכר לגוי בפסח, נדון בהרחבה בגליונות הקודמים, כאן יושלמו מספר נקודות שלא הוזכרו עדיין. הנה כלפי החומרא שלא למכור חמץ גמור בפסח, יש לה מקום גדול, משום חשש דאוריתא של בל יראה, ומשום חשש שלא יבוא לאכלו דלא בדיל מיניה, כמו שאסור להשהות חמץ שלו אחר הביטול ואין מועיל מחיצה כי […]
ביטול חמץ
בביטול חמץ מתקיים החיוב דאוריתא של אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם (שמות יב טו), כמפורש בגמרא (פסחים דף ד: ודף י.) דבדיקת חמץ מדרבנן הוא, דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ליה. ופירש רש"י דכתיב תשביתו ולא כתיב תבערו, והשבתה דלב היא השבתה. ומבואר בגמרא (פסחים דף ו:) הבודק צריך שיבטל. למרות שחכמים תיקנו לבדוק את […]