אסור להשתמש באישה
טעם האיסור בגמ' (קידושין דף ע עמוד א) אין משתמשים באשה כלל, בין גדולה בין קטנה. בטעם האיסור נחלקו הראשונים: דעת רש"י (ד"ה אין משתמשין) 'שלא ילמדנה להיות רגילה בין האנשים'. דעת הרמב"ם (איסורי ביאה פרק כא הלכה ה) והשו"ע (אהע"ז כא ה) אסור להשתמש באשה כלל בין גדולה בין קטנה בין שפחה בין משוחררת […]
מנהג אמירת סליחות
מנהג הסליחות בערב ר"ה בני אשכנז כתב הרמ"א (שו"ע תקפא, א) בני אשכנז משכימים לאמירת סליחות החל ממוצאי שבת שלפני ראש השנה, אם ראש השנה חל ביום ה' או בשבת. כאשר ראש השנה חל בימים ב' או ג' ואין ממוצאי שבת עד ראש השנה לפחות ארבעה ימים, מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת שבוע קודם לכן. […]
כפרות בערב יום הכיפורים
מנהג ה'כפרות' – הוא מנהג קדום שמקורו בתקופת הגאונים, המקור הראשון למושג של כפרות הוא ברש"י (שבת דף פא עמוד ב ד"ה האי פרפיסא) בשם תשובת הגאונים שעושין חותלות מכפות תמרים, וממלאין אותם עפר וזבל בהמה, ועשרים ושנים או חמישה עשר יום לפני ראש השנה עושין (מייחדים) כל אחד ואחד לשם כל קטן וקטנה שבבית, […]
בסוכות תשבו שבעת ימים
חיוב שהיה בסוכה ומטייל ודר בסוכה כדרך שדר בביתו • שאלות מצויות מאוד: אדם שמגיע לביקור חג אצל אח או גיס, ואינו אוכל שם האם צריך לברך 'לישב בסוכה'. • הבונה סוכה חדשה כשעבר דירה או כשהרחיב את המרפסת כל קרוביו באים לראות את הסוכה והאם יברכו על אותה שהיה. • מבקרים ב'סוכת הפלא' ושוהה […]
ושמחתם לפני ד' אלוקיכם
שמחה של מצוה ערכה רב בעבודה וכלשון הרמב"ם (סוף הלכות לולב) השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת הא-ל שצוה בהן עבודה גדולה היא וגם בתורה הינה מאבני היסוד, ובלשון שקבעו חז"ל בתפילה קודם הלימוד מבקשים וישמחו בי חבירי וצריך להבין מדוע הוא תנאי והכשר בלימוד שיהא בשמחת חביריו. וי"ל שהרי אחד מקניני תורה הוא בדיבוק […]
תפילת הדרך ברכב ובמטוס
שתוליכנו לשלום צריך להתפלל: מבואר בגמ' (ברכות דף כט עמוד ב) כל היוצא לדרך צריך להתפלל 'תפלת הדרך'. מאי 'תפלת הדרך'? (למסקנת הגמ') יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוליכנו לשלום ותצעידנו לשלום ותסמכנו לשלום, ותצילנו מכף כל אויב ואורב בדרך, ותשלח ברכה במעשי ידינו, ותתננו לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו, ברוך אתה ה' […]
מציאת קטן לאביו
במתנ': (בבא מציעא דף יב עמוד א) מציאת בנו ובתו הקטנים הרי אלו שלו. מציאת בנו ובתו הגדולים הרי אלו שלהן. ונחלקו בגמ' בטעם התקנת חכמים. לשמואל: מפני מה אמרו מציאת קטן לאביו שבשעה שמוצאה מריצה אצל אביו, ואינו מאחר בידו. לר' יוחנן: הטעם פירש רש"י משום איבה, ולכן לא תלוי בשנים אלא אם זן […]
ועשית הישר והטוב
מכח הפסוק ועשית הישר והטוב חידשו חז"ל כמה דינים, שמדרבנן נתחדש בהם חיוב גמור וכופין עליהם. כמבואר בשו"ע (חו"מ סימן ק"ג) לענין שומא הדרא, ובשו"ע (חו"מ סימן קעה) לענין דיני מצרנות. אולם אין זה כלל לכל מידת יושר וצדק, כמבואר במגיד משנה (סוף הלכות שכנים) דחכמים עשו בחלק מפרטים הנכללים במצוה דין גמור, וחלק מהם […]
זריקת אוכל לאשפה
שורש הדברים בגמ' (בבא מציעא דף כג.) שהסימן שיש באבידה ודאי לא נדרס כיון שאין מעבירין על האוכלין. ופירש רש"י והובא בתוס' (ד"ה אין) שהמוצא אוכלים בדרך אינו רשאי להעביר עליהם ולהניחם שם אלא צריך להגביהן, הלכך לא נדרסו שמי שמצאן ראשון הגביהם. כפירוש זה נפסק במ"ב (סי' קעא ס"ק יא). אמנם דעת המאירי (ב"מ […]
קושיית הבית יוסף
נס השמן רק שבעת ימים – קושית הבית יוסף בגמ' (שבת דף כא עמוד ב) מאי חנוכה שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו […]