ריקודים באמצע הסעודה
דינים העולים בתוך הסעודה: דברים הבאים מחמת הסעודה כגון בשר ודגים, אין מברך כלל ונפטרים בברכת הפת. דברים הבאים שלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה כגון פירות, מברך לפניהם ולא לאחריהם. אחר הסעודה: דברים הבאים לאחר הסעודה, בין מאכלים שבאם ללפת, ובין הבאים לקינוח, מברך לפנים ולאחריהם. ויש אומרים שאם בא למזון ושובע נחשב המשך הסעודה […]
מנת פתיחה בסעודה
דינים העולים טפל לסעודה: דברים הבאים מחמת הסעודה (למזון ושובע, ללפת) נפטרים בברכת 'המוציא' על הפת, דברים שאינם באים מחמת הסעודה טעונים ברכה לפניהם. אך אינם טעונים ברכה לאחריהם שנפטרים בברכת המזון כי הכל זן ומשביע, ומתערב במעיו. פירות: פירות שאוכלים בסעודה, כאשר מוגש ללפת לא צריך לברך עליהם. כאשר מוגש כקינוח בסוף הסעודה יש […]
משקאות בסעודה
יין: השותה יין בסעודה מברך לפניו 'הגפן', כיון שגורם ברכה לעצמו, אפילו ששותהו לשרות המאכל, ואין מועיל כוונה לפוטרו בברכת הפת. בירך על היין קודם המזון אינו מברך על היין תוך המזון, בתנאי שהיה דעתו לכך. מים: השותה מים ומשקאות בסעודה, נחלקו הפוסקים אם צריך לברך 'שהכל', והמנהג שאין מברכים אפילו כשהיה צמא לשתיה, ואפילו […]
אכילה לפני הסעודה
כללי הברכות: האוכל והשותה לפני הסעודה, מברך ברכה ראשונה. אכל כזית או שתה רביעית מברך ברכה אחרונה, למעט כשיש קשר הלכתי בין האכילה לסעודה, אינו מברך אחריה. זמן הברכה: לכתחילה יברך ברכה אחרונה לפני הסעודה. לא בירך לפני הסעודה יברך בתוך הסעודה. לא בירך בתוך הסעודה, יש מאכלים שמברך עליהם אפילו אחרי הסעודה (משקאות). ויש […]
ספק חיוב 'על המחיה'
דינים העולים פחות מכזית: שיעור אכילה לברכה אחרונה כזית. האוכל פחות מכזית בדבר שברכתו 'מעין שלוש', או שברכתו 'בורא נפשות', יש אומרים שמברך 'בורא נפשות', ולהלכה אינו מברך כלום. צירוף: האוכל חצי כזית משבעת המינים וחצי כזית מ'בורא נפשות', מברך 'בורא נפשות', כי החצאים מצטרפים. וכן כזית שחציו 'ברכת המזון' וחציו 'בורא נפשות' מברך 'בורא […]
שיעור קמח ל'על המחיה'
דינים העולים שיעור כזית: נחלקו הפוסקים האם כזית הוא כחצי ביצה, או כשליש ביצה, עוד נחלקו האם התקטנו הביצים, בדאורייתא הולכים לחומרא, בדרבנן הולכים לקולא. לשיעור הגר"ח נאה כזית הוא 29 סמ"ק, לשיעור חזו"א כזית הוא 33 סמ"ק. ספק: כדי לא להיכנס לספק יאכל או פחות מ- 15 סמ"ק או יותר מ- 29 סמ"ק לשיעור […]
מצוה בו יותר מבשלוחו
הוא הדין בכל המצוות בגמ' (קידושין דף מא.) 'מצוה' בו יותר מבשלוחו. מבואר שכיון שיש מצוה במעשה הקידושין, לכן יש מעלה שהאיש והאשה בעצמם יעשו את המצוה. וכן במצות כבוד שבת מצוה שיעשה בעצמו. ויסודו בדברי השלטי גבורים בסוגיין, וכן מצינו לקמן (דף ע.) שר' נחמן עשה מעקה בעצמו והשע"ת (ר"נ ס"ק ב') הוכיח מזה […]
אישה בעזרה מנין
כשיש שם גברים דעת כל הפוסקים לאסור מלבד אשה בודדת או שנים באקראי. כשאין שם גברים דעת הג"ר מנשה קליין והגרא"ד הורביץ אסור, מאידך דעת כמה פוסקים וכן המנהג למעשה להקל כפי שהיה בדרשת החפץ חיים.
בין הזמנים
עצם הענין של 'בין הזמנים' הוא ענין קדום מאוד, וכבר מוזכר במהר"ל מפראג (דרשות מהר"ל דרוש על התורה עמוד מו) שהראשונים הנהיגו כן 'לכמה סיבות עצמיות לתורה'. ולא פירש טעם הדבר. רגילים לפרש, שהמטרה היא לתת מנוחה לנפש, לאגור כוחות רעננים וחדשים, להמשיך בעבודת ה' ביתר שאת וביתר עוז. דורשי רשומות הסמיכו על כך את […]
חודש אלול
ימי רצון ורחמים כתב הטור (סימן תקפא) חודש אלול הוא חודש הרחמים, וימי חודש אלול הינם ימי רצון המיוחדים לעשיית תשובה. הטעם: כידוע, שיבר משה את לוחות הברית שניתנו לו בהר סיני, כאשר ירד מן ההר וראה שבני ישראל משתחווים לעגל הזהב. מאורע זה התרחש בשבעה עשר בתמוז. בראש חודש אלול נצטווה משה לעלות שוב […]