דין לחמניות מזונות
מבואר בגמ' (פסחים דף לז.) הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין עשאן באילפס חייבין בחמה פטורין ובתנור לכו"ע חייב. מבואר דמה שנילוש בדבש אינו פוטרן מחלה. וכתבו התוס' (פסחים דף לז: ד"ה דכו"ע) בשם ר"ת שבעצם חלה וברכת 'המוציא' תלויים זה בזה, חוץ ממקום שנשתנה הדין. ויש כמה סוגי מאכלים ובכל אחד דינו שונה כלשון התוס' – ועל […]
מה מברכים על 'פיצה'?
פת הבאה בכיסנים מבואר בתוס' (פסחים דף לז: ד"ה דכו"ע) בשם ר"ת שבעצם חלה וברכת 'המוציא' תלויים זה בזה, חוץ ממקום שנשתנה הדין. ויש כמה סוגי מאכלים ובכל אחד דינו שונה כלשון התוס' – ועל לפנצול"י ופניטלטל"י מברך 'מזונות' ולא 'המוציא', ועל גלטונ"י וירבל"י מברך 'המוציא'. והדין באופלטק"י שמברך 'מזונות' כי אין עליהם תוריתא דנהמא. […]
שינוי מקום בברכת הנהנין
יסוד הדין וטעמו: דין שינוי מקום יסודו בגמ' )פרק ערבי פסחים דף ק:) אותם בני אדם שקידשו בביהכנ"ס, אמר רב ידי יין לא יצאו. פירוש דכאשר חוזרים לביתם ובאים לשתות יין, אע"פ שטעמו בביהכנ"ס צריכים לחזור ולברך. טעם הדבר, ביאר הרשב"ם (שם ד"ה ידי יין לא יצאו) משום היסח הדעת, דכיון שעומד ממקומו חשוב כגומר […]
מה נחשב שינוי מקום
בגמ' (פסחים דף קא:) 'שינוי מקום' צריך לברך, לא שנו אלא מבית לבית, אבל ממקום למקום לא. נחלקו הראשונים מה פירוש ממקום למקום, שאינו נחשב ל'שינוי מקום'. לדעת התוס' (בעמוד א' ד"ה אבל), והרא"ש, וכן כתב הב"י בדעת הרמב"ם, וכן נפסק בשו"ע, ממקום למקום פירושו מפינה לפינה, אבל מחדר לחדר ומבית לעליה הוי 'שינוי מקום', […]
ספק בירך ברכה אחרונה
א. אכל פת ושבע: אכל כדי שביעה חייב בברכת המזון מדאורייתא, ולכן בספק אם בירך צריך לברך. לרוב הפוסקים מברך גם ברכה רביעית. ויש שכתבו שאין מברך ברכה רביעית. לרוב הפוסקים יכול להוציא אחר שודאי לא בירך, ויש אומרים שאינו יכול. ב. אכל פת ולא שבע: לא אכל כדי שביעה לרוב הפוסקים חייב בברכת המזון […]
ספק בירך ברכה ראשונה
א. ברכת המצוות: ספק אם בירך לא יברך שוב מדין 'ספק ברכות להקל' ו'ספק דרבנן לקולא', ואסור לו להחמיר ולברך משום ספק 'לא תשא'. ב. ברכת הנהנין: לשיטת הרי"ף ורוב הראשונים וכך נפסק להלכה, גם בספק אם בירך ברכות הנהנין אינו חוזר ומברך, ומותר לו לאכול בלי ברכה כשלא אכל עדיין, וכן מותר לו להמשיך […]
עצות בספק ברכה ראשונה גליון 427
א. יצא בדיעבד: על הכל אם בירך שהכל יצא. והוא רק בדיעבד, אבל לכתחילה צריך לברך את ברכתו הראויה. נחלקו הפוסקים האם 'מזונות' פוטר כל דבר שמזין, או לא. ב. לכתחילה: כשאינו יודע מה לברך, ילך אצל חכם וילמד לברך על כל מאכל את ברכתו הראויה. ויש להסתפק אם מחויב גם לברר את המציאות. הלך […]
גיליון 426 ברכת מרק עם מזונות
דינים העולים א. אוכל רק את המרק: מי לביבות, שחפץ לשתות רק את המים, התחבטו הפוסקים האם ברכתו מזונות או שהכל, ולכן עדיף לברך מזונות על הלביבות ושהכל על מאכל אחר, ואם אין לו יברך רק שהכל על המרק. במרק שלנו שהתבשל עם קניידלאך, יש אומרים שדינו כמי לביבות, ויש אומרים שלכל הדעות נהפך להיות […]
ברכת מרק ירקות טחון
דינים העולים פירות מרוסקים: אם לא התרסק לגמרי וניכר צורתו מברך ברכתו הראויה, אם התרסק לגמרי ולא ניכר צורתו כלל, לכתחילה ברכתו שהכל, ואם בירך את ברכתו הראויה יצא. ואם רוב דרך אכילת הפרי על ידי ריסוק, גם לכתחילה מברך את ברכתו הראויה. מרק טחון: נחלקו הפוסקים בברכת מרק טחון, להרבה פוסקים ברכתו שהכל מכמה […]
ברכת מרק עוף
דינים העולים.מרק בשרי: מרק ירקות שבעיקרון ברכתו 'האדמה', אם הכניס א. במרק בשר לטעם, טעם הבשר עיקר ומברך עליו 'שהכל', ]ונחלקו האם תלוי בחשיבות הבשר, או בטעם החזק של הבשר[. אבל אם הכניס את הבשר בסוף הבישול לא מגרע את ברכת המרק. .טעם עצמי: רק מים בלי טעם מקבלים בבישול את ברכת ב. הירקות, אבל […]