קריאת עיתונים בשבת
א. פולמוס קדום: מתחילת הופעת העיתונים נחלקו הפוסקים האם מותר לקרוא חדשות של העיתון בשבת. השבות יעקב התיר משום צורך הגוף, והיעב"ץ אסר שמא יבוא לקרוא פרסומות. השערי תשובה והמשנ"ב נוקטים להחמיר, והמהרש"ם והכף החיים מתירים באדם שאינו סוחר [ויתכן שבעיתונים היום לא שייך היתר זה]. ב. אסור ויש למחות: ונחלקו גדולי הדור בהוראה למעשה, […]
אכילת פירות בט"ו בשבט
א. ראש השנה: ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות לענין תרומות ומעשרות ערלה ורבעי ביכורים שמיטין ויובלות. והוא הדין בשנה מעוברת. ב. מרבים בפירות: מנהג האשכנזים, וכן יש נוהגים בספרד, להרבות באכילת פירות ביום זה מכמה טעמים המבוארים בפנים. ויש שאין נוהגים לאכול כלל. בירושלמי מוזכר לאכול פעם אחת בשנה מכל סוגי הפירות ויש מפרשים […]
מאכל מתחת למיטה
א. רוח רעה: אסור להניח אוכל תחת המיטה אפילו סגור בתוך כלי משום רוח רעה, ובדיעבד מותר. ויש מחמירים שגם בדיעבד המאכל נאסר אפילו שהונח תחת המיטה כהרף עין אפילו בעשר כיסויים, וצריך לכלותו מן העולם. ויש מקילים בדיעבד כאשר מונח בתוך שני כיסויים. ויש מתירים לחלקם לעניים. יש שכתבו ליטול את המאכל ג' פעמים, […]
נגע במאכל לפני נטילת ידיים
א. רוח רעה: אסור לגעת במאכלים לפני נטילת ידים בבוקר, מחמת 'רוח רעה' השורה על הידים. ב. בדיעבד: אם עבר ונגע נחלקו האחרונים האם המאכל נאסר בדיעבד. והכרעת המשנ"ב שבכל המאכלים לא נאסר בדיעבד, ואם יכול ידיחנו ג' פעמים. ובשיכר צ"ע האם נאסר בדיעבד. ג. הדחת המאכל: מאכל שנטמא בנגיעה קודם נטילת ידים, ידיחנו ג' […]
חיישנים בפחי אשפה טמונים
א. דינים: 'פסיק רישא' אסור, ונחלקו הראשונים מה הדין ב'פסיק רישא דלא ניחא ליה', וראוי להחמיר. 'ספק פסיק רישא' הט"ז מתיר אפילו בספק דאוריתא, ובספק פסיק רישא דרבנן ודאי מותר. וביותר יש להקל, כאשר 'לא ניחא ליה כלל', שצידד הפרי מגדים להתיר בצירוף דברי הערוך שהתיר בפסיק רישא דלא ניחא ליה. ב. פח אשפה חכם: […]
זריקת אשפה לפח בשבת
א. דיני קרפף: קרפף (שטח גדול המוקף בגדר) שלא הוקף לדירה (לא למטרת מגורים, אלא כמו גנות ופרדסים) אם יש בו בית סאתיים (70.66 אמה X 70.66 אמה = בערך 33-43 מטר תלוי בשיטות), אסור לטלטל בהם, אין בו בית סאתיים מותר לטלטל בתוכו, אבל אסור לטלטל מקרפף לבית או מבית לקרפף, וכן 'כלי ששבת […]
הכאת המן בקריאת המגילה
א. מחיית המן: המנהג מתקופת הראשונים, לכתוב שם המן או צורתו ולמחות שמו כאשר מזכירים המן בקריאת המגילה, לקיים מצות וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָֽב ומצות 'מחיית עמלק' אפילו מעל העצים והאבנים. ב. הכאת המן: מזה נשתרבב המנהג להכות המן בקריאת המגילה (גם בלי מחית שמו) 'ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו, כי לא לחנם הוקבעו'. […]
ליל שימורים
ליל שימורים: ליל פסח משומר ובא מן המזיקים, ולכן אין חשש בשתיית זוגות, ואומרים רק קריאת שמע שעל המיטה וברכת המפיל, אך אין קוראים את הפסוקים לשמירה מן המזיקים. ויש שאומרים גם הפסוקים כמו בשאר לילות. נעילת הדלת: אין נועלים את הדלת בליל הסדר לחזק האמונה, במקום שמצוי היזק אין סומכים על הנס ונועל כדרכו, […]
שירת הים בחצות הלילה
זמן קריעת ים סוף: ג' שיטות נאמרו במפרשי התורה מתי נקרע הים, שיטת רש"י שבני ישראל עברו באמצע הלילה, ומצרים טבעו בסוף הלילה. שיטת האור החיים שישראל עברו את הים בסוף הלילה, ומצרים טבעו בגמר הלילה. שיטת רבינו בחיי שישראל עברו את הים בשעות הראשונות של היום, ומצרים טבעו בעיצומו של יום. שירת הים: בהרבה […]
הוצאות שבת ויום טוב
א. כבוד ועונג שבת: מצוה על האדם לכבד ולענג את השבת כפי יכלתו, וזוכה לנחלה בלי מצרים ויתברך בכפלי כפלים. ב. שיעור: בכל ההוצאות לא יוציא יותר ממה שיש לו, שלא יחרוג ממה שקצבו לו מן השמים. אבל הוצאות שבת ויו"ט לא נכנס לחשבון, אם פחת פוחתים לו, ואם הוסיף מוסיפים לו. אם יכול להשיג […]