עדים לקיומא בקידושין
על פי שנים עדים בדבר שבערוה מבואר בסוגיין (קידושין דף סה:) שאין דבר שבערוה פחות משנים (יבמות פח.), בין להתיר (רש"י גיטין ב: ד"ה ואין) ובין לאסור (קדושין סו.), שנאמר: כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר (דברים כד א), ונאמר בממון: עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים וגו' יָקוּם דָּבָר (שם יט טו), מה דבר האמור להלן בשני […]
אסור להשתמש באישה
טעם האיסור בגמ' (קידושין דף ע עמוד א) אין משתמשים באשה כלל, בין גדולה בין קטנה. בטעם האיסור נחלקו הראשונים: דעת רש"י (ד"ה אין משתמשין) 'שלא ילמדנה להיות רגילה בין האנשים'. דעת הרמב"ם (איסורי ביאה פרק כא הלכה ה) והשו"ע (אהע"ז כא ה) אסור להשתמש באשה כלל בין גדולה בין קטנה בין שפחה בין משוחררת […]
קנין סודר בחתן וכלה
בגמ' (ב"מ דף מז.) מבואר, שלומדים קנין חליפין מהפסוק שנאמר אצל בועז (רות ד ז) לְקַיֵּם כָּל דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ, בכך שהמקנה מקבל הנאה מהקונה, גומר בדעתו ומקנה לו את החפץ שסיכמו ביניהם למכור. נחלקו רב ולוי אם החליפין בכליו של קונה, או בכליו של מקנה. לדעת רב בכליו של קונה, בהנאה […]
כופין על מידת סדום
בחלוקת שותפות וירושה; 'כופין על מידת סדום' לתת את חלקו כאחד. הדר בחצר חבירו בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר, 'כופין על מידת סדום' ופטור מלשלם. לעניין לכתחילה נחלקו הראשונים; לדעת התוס' והכרעת רוב הפוסקים – לכתחילה אין כופין, ורק בדיעבד פטור מלשלם. לדעת המרדכי ונפסק ברמ"א – אם אין יכול להשכירו, כופין אף […]
גלגול נשמות ביבום
אשה שמת בעלה ולא השאיר אחריו בנים או בנות, מצות עשה מן התורה על אחי המת לייבם אותה, ולהקים שם לאחיו המת. כל זמן שיש לו אח, אסורה האשה להינשא לאדם אחר. ואם אין רוצה לייבמה הרי זה חולץ לה, וניתרת בחליצה זו להינשא לכל אדם. על פי קבלה, ייבום פירושו שנפש המת מתגלגלת לעולם […]
מצות יבום בזמננו
לרבנן מצות יבום קודמת למצות חליצה, אפילו אינו מתכון לשם מצוה. לאבא שאול מצות חליצה קודמת למצות יבום, שמא לא יתכוין לשם מצוה, וקרוב הולד להיות ממזר. לדעת השו"ע; הלכה כרבנן שמצות יבום קודמת למצות חליצה. לדעת הרמ"א; הלכה כאבא שאול, שמצות חליצה קודמת למצות יבום. בדורות האחרונים יש עדיין שנהגו לייבם. אולם המנהג הרווח […]
'לא תתגודדו' במנהגים
אסור לנהוג במקום אחד שני מנהגים חלוקים, ונדרש מהפסוק 'לא תתגדדו' לא תעשו אגודות אגודות. לרוב הראשונים איסור זה מדאורייתא. ויש אומרים שהוא רק איסור דרבנן. טעם האיסור שלא יראה כשתי תורות, או משום מחלוקת. איסור 'לא תתגודדו' נאמר באותו בית דין באותו עיר. אבל שני בתי דינים בשתי עיירות מותר. ונחלקו הראשונים מה הדין […]
קיצור סדר החליצה
מצות חליצה: מצות חליצה מתיר ליבמה להינשא לכל אדם חוץ מלכהן, כדין גרושה ולא כאלמנה. במצות בחליצה נאמרו פרטים רבים, בירור והכנה, אמירת הפסוקים, צורת חליצת המנעל, אופן היריקה, כמבואר בפנים. פרסום: מצוה לפרסם את מעמד החליצה, דכתיב וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל, וכל הנוכחים אומרים ג' פעמים 'חלוץ הנעל'. יש לדון האם ראוי […]
נעל חליצה
מצות חליצה: חליצת הנעל מעכבת את ההיתר לשוק, באופן סדר החליצה ישנם כמה פרטי דינים כפי שנתבאר בפנים. נעל: אין חולצין בנעל רגילה, אלא צריך נעל חליצה מיוחדת ככל פרטיה ודקדוקיה, עשויה כולה מעור. אין צריך לכוון בעשית הנעל לשם חליצה. נטילת ידים: על נגיעה בנעל חליצה וברגל היבם, יש אומרים שצריך ליטול ידים כדין […]
גיל הנישואין
גיל י"ב וי"ג: אסור להשיא בנו פחות מבן י"ג שנה. מצוה מדרבנן להינשא מגיל י"ג לזכר ומגיל י"ב לנקבה, בפועל אין נושאין קודם י"ח שהשתנו הטבעים ונחלשו הדורות ואין ראויים עדיין להוליד. גיל י"ח: הגיע לגיל שמונה עשרה, חייב לישא אשה ולקיים פריה ורביה. פירוש – בן י"ז ויום אחד, ויש אומרים – בן י"ח […]