שימוש ברפואות חז"ל
חכמי התורה בקיאים ברפואה, יותר מן הרופאים. אסור להשתמש ברפואות הגמ', כי אם אותם שידועים שמועילים, כגון הלחש להוציא את העצם התקועה בגרון. המשתמש ברפואות הגמ' שאין ידוע שמועיל, עובר על חרם הקדמונים. כל רפואה המוזכרת בגמ' שיש לה הסבר טבעי אינו בכלל האיסור והחרם ומותר להשתמש בהם. יש הרבה מנהגים שלא נודע מקורם, ויש […]
פת שחרית
'פת שחרית' מבטלת שמונים ושלשה מחלות התלויים במרה, וכתבו הפוסקים שטוב להתרגל בדבר הזה, ומצוה על האדם להנהיג עצמו, בשמירת הגוף והנפש. לדעת המרדכי הארוך, סגולת פת שחרית נאמרה רק בפת חיטים הרחוקה מן הישוב, שלא שמעה קול תרנגול, ומושכי אניות, ורגיל בה בכל יום. רוב הפוסקים נחלקו עליו מפשטות הגמ' שכל סוגי הפת מהני. […]
תפילה בקברי צדיקים
מותר לילך לבית הקברות ולהתפלל שם, וכך המנהג בערב ראש השנה ובתעניות. לעניין ערב יוה"כ יש אומרים שהמנהג ללכת על הקברות ויש אוסרים כי זה כמו יו"ט. יש אומרים שלא ישים מגמתו למתים, אלא יתפלל לה' שירחם עליו בזכות הצדיקים. מאידך יש אומרים וכן מנהג העולם מדורי דורות, להתפלל על קברי צדיקים ולבקש מהם שימליצו […]
'בקשות למלאכים'
בהרבה מקומות מצינו בקשה מהמלאכים. יעקב אבינו ביקש למלאך ברכני. יעקב אבינו – המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים. בברכת המזון – במרום ילמדו. בסליחות – מכניסי רחמים הכניסו רחמינו. מלאכי רחמים חלו נא. מידת הרחמים עלינו התגלגלי. בראש השנה – מלאכים היוצאים מן התקיעות יעלו למעלה. בכפרות ערב יום הכיפורים אומרים אם […]
אושפיזין עילאין
מבואר בזהר הקדוש ששבעת הרועים מגיעים לסוכות בני ישראל, כל אחד ביומו. וצריך להזמין אותם בפה שבלא הזמנה אינם באים. וכן צריך לשמח לב עניים ולהזמינם לסעודה שאז מתברך, ואם אינו משמח עניים חל עליו קללה חס ושלום. וכשאין יכול להזמינם לסעודה, יתן לעניים דמי הסעודה. מנהגים שונים נאמרו בנוסח הזמנת האושפיזין לסוכה, יש מכינים […]
'פתקא טבא'
יום השביעי של חג סוכות, שחל בכ"א בתשרי, נקרא במשנה 'יום שביעי של ערבה', או 'יום ערבה', על שם הקפת המזבח בערבה. לרבי יוחנן בן ברוקה נקרא 'יום חיבוט חריות', על שם הבאת ענפי דקל לבית המקדש. המנהג לכנותו כלשון המדרש 'הושענא רבה'. בביאור הטעם שנקרא כך, נאמרו הרבה פירושים. בזהר הקדוש מבואר, ש'הושענא רבה' […]
גלגול נשמות ביבום
אשה שמת בעלה ולא השאיר אחריו בנים או בנות, מצות עשה מן התורה על אחי המת לייבם אותה, ולהקים שם לאחיו המת. כל זמן שיש לו אח, אסורה האשה להינשא לאדם אחר. ואם אין רוצה לייבמה הרי זה חולץ לה, וניתרת בחליצה זו להינשא לכל אדם. על פי קבלה, ייבום פירושו שנפש המת מתגלגלת לעולם […]
מצות יבום בזמננו
לרבנן מצות יבום קודמת למצות חליצה, אפילו אינו מתכון לשם מצוה. לאבא שאול מצות חליצה קודמת למצות יבום, שמא לא יתכוין לשם מצוה, וקרוב הולד להיות ממזר. לדעת השו"ע; הלכה כרבנן שמצות יבום קודמת למצות חליצה. לדעת הרמ"א; הלכה כאבא שאול, שמצות חליצה קודמת למצות יבום. בדורות האחרונים יש עדיין שנהגו לייבם. אולם המנהג הרווח […]
איסור לבישת שעטנז
איסור שעטנז נאמר כאשר הצמר והפשתן מחוברים בשתי תכיפות, ושוע טווי ונוז. ואסור אפילו דרך העלאה ולא רק בדרך לבישה, אבל מוכרי כסות מותר, שאין זה דרך מלבוש כלל. יש לדון מה הדין בסיכת ביטחון, רוכסן, טיק-טק, עניבה, מפה, קיטל, מגבת, וילון, הדבקה, עטרה לטלית, מזרון וספה, שמיכות ומצעים, שטיח על הקיר, כפתורים. הלובש שעטנז […]
שעטנז בספות ובמזרונים
מדאורייתא מותר לשבת על שעטנז. מדרבנן אסור בבגד רך שמא יכרך עליו חוט אפילו עשר מצעות זה על זה, אפילו שאינו נוגע בשעטנז. וילון מדאוריתא מותר. אבל מדרבנן אסור לתלות וילון שעטנז. שעטנז, בכורסאות ספות ומזרונים ששוקע בהם אסור לשבת עליהם. אם אין יכול לעלות, תלוי; אם זה רך ויכול ליכרך חוט סביבו אסור, ואם […]