עדים לקיומא בקידושין
על פי שנים עדים בדבר שבערוה מבואר בסוגיין (קידושין דף סה:) שאין דבר שבערוה פחות משנים (יבמות פח.), בין להתיר (רש"י גיטין ב: ד"ה ואין) ובין לאסור (קדושין סו.), שנאמר: כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר (דברים כד א), ונאמר בממון: עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים וגו' יָקוּם דָּבָר (שם יט טו), מה דבר האמור להלן בשני […]
אסור להשתמש באישה
טעם האיסור בגמ' (קידושין דף ע עמוד א) אין משתמשים באשה כלל, בין גדולה בין קטנה. בטעם האיסור נחלקו הראשונים: דעת רש"י (ד"ה אין משתמשין) 'שלא ילמדנה להיות רגילה בין האנשים'. דעת הרמב"ם (איסורי ביאה פרק כא הלכה ה) והשו"ע (אהע"ז כא ה) אסור להשתמש באשה כלל בין גדולה בין קטנה בין שפחה בין משוחררת […]
מנהג אמירת סליחות
מנהג הסליחות בערב ר"ה בני אשכנז כתב הרמ"א (שו"ע תקפא, א) בני אשכנז משכימים לאמירת סליחות החל ממוצאי שבת שלפני ראש השנה, אם ראש השנה חל ביום ה' או בשבת. כאשר ראש השנה חל בימים ב' או ג' ואין ממוצאי שבת עד ראש השנה לפחות ארבעה ימים, מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת שבוע קודם לכן. […]
כפרות בערב יום הכיפורים
מנהג ה'כפרות' – הוא מנהג קדום שמקורו בתקופת הגאונים, המקור הראשון למושג של כפרות הוא ברש"י (שבת דף פא עמוד ב ד"ה האי פרפיסא) בשם תשובת הגאונים שעושין חותלות מכפות תמרים, וממלאין אותם עפר וזבל בהמה, ועשרים ושנים או חמישה עשר יום לפני ראש השנה עושין (מייחדים) כל אחד ואחד לשם כל קטן וקטנה שבבית, […]
בסוכות תשבו שבעת ימים
חיוב שהיה בסוכה ומטייל ודר בסוכה כדרך שדר בביתו • שאלות מצויות מאוד: אדם שמגיע לביקור חג אצל אח או גיס, ואינו אוכל שם האם צריך לברך 'לישב בסוכה'. • הבונה סוכה חדשה כשעבר דירה או כשהרחיב את המרפסת כל קרוביו באים לראות את הסוכה והאם יברכו על אותה שהיה. • מבקרים ב'סוכת הפלא' ושוהה […]
ושמחתם לפני ד' אלוקיכם
שמחה של מצוה ערכה רב בעבודה וכלשון הרמב"ם (סוף הלכות לולב) השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת הא-ל שצוה בהן עבודה גדולה היא וגם בתורה הינה מאבני היסוד, ובלשון שקבעו חז"ל בתפילה קודם הלימוד מבקשים וישמחו בי חבירי וצריך להבין מדוע הוא תנאי והכשר בלימוד שיהא בשמחת חביריו. וי"ל שהרי אחד מקניני תורה הוא בדיבוק […]
תפילת הדרך ברכב ובמטוס
שתוליכנו לשלום צריך להתפלל: מבואר בגמ' (ברכות דף כט עמוד ב) כל היוצא לדרך צריך להתפלל 'תפלת הדרך'. מאי 'תפלת הדרך'? (למסקנת הגמ') יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוליכנו לשלום ותצעידנו לשלום ותסמכנו לשלום, ותצילנו מכף כל אויב ואורב בדרך, ותשלח ברכה במעשי ידינו, ותתננו לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו, ברוך אתה ה' […]
שניים אוחזין בטלית יחלוקו
שורש הדברים במתנ' (בבא מציעא דף ב עמוד א) שנים אוחזין בטלית זה אומר אני מצאתיה, וזה אומר אני מצאתיה. זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי, זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה, וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציה, ויחלוקו. וכן נפסק ברמב"ם (טוען ונטען פרק ט הלכה ז) ובשו"ע (חו"מ קלח […]
לא תחמוד
בגמ' (בבא מציעא דף ה עמוד ב) אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא קא עבר על לאו דלא תחמוד, ופירש רש"י מה לי חשוד על לא תחמוד, מה לי חשוד על לא תגזול, נימא מיגו דחשיד עליה, חשיד אשבועתא. ומתרצת הגמ' לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו. וכך הוא האמת: וכתבו התוס' בד"ה […]
תופס לבעל חוב
מבואר בגמ' (בבא מציעא דף י עמוד א) שבחב לאחריני שיש עוד בע"ח, התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים לא קנה. ובלא חב לאחרים שאין עוד בע"ח או שיש מספיק נכסים לכולם קנה. דין זה מוסכם על הכל, למעט שיטה יחידאה המבוארת בתוס' בתחילת הסוגיא (ד"ה ולימא מר), שלדעת ר' נחמן המחלוקת של ר' אליעזר […]