חיוב שמיעת המזמן
צורת הזימון: מעיקר הדין המזמן מוציא את המסובים בכל ברכת המזון. בזמננו, מחשש להסחת הדעת, נהגו שכל אחד מברך בעצמו. נכון שיאמרו בלחש עם המזמן את כל הברכות מילה במילה, ולרמ"א יקדימו לסיים כדי לענות אמן. שיעור הזימון: לשו"ע די בשמיעת "נברך" ו"ברוך שאכלנו", ולרמ"א צריך לשמוע עד סוף ברכת הזן. המשנ"ב מזהיר שהמברכים לעצמם […]
זימון ושבע ברכות בחתונה
חבורות נפרדות: בני החופה שנתחלקו לחבורות, כל חבורה מברכת בעשרה שבע ברכות, אף בבית נפרד וללא שמיעת החתן והכלה. זימון מוקדם: לדעת הרבה פוסקים, המזמנים בעשרה חייבים בשבע ברכות, ויש לקבל לכך רשות מבעלי השמחה. המנחת יצחק מתיר לצורך נחוץ לזמן ולצאת בלעדיהן, אך יאמרו "שהשמחה במעונו". חיוב היחיד: יחיד שלא נתחייב בזימון, לרוב הפוסקים […]
האם מותר לצאת לפני זימון
איסור חלוקה: שלושה שנתחייבו בזימון ועשרה שנתחייבו בהזכרת השם אינם רשאים להיחלק. הלך אחד משלושה, יחפשו השניים אחר לצירוף. כשאין שומעים את המזמן ובעל הבית מקפיד על זימון נפרד בעשרה, רשאים לזמן בשלושה בנחת. צורך מצוה: למצוה שתתבטל בהמתנה יש מתירים להיחלק לשלושה, ויש מפקפקים; במצוה דאורייתא אפשר להקל אף כשלא יישארו עשרה. בסעודה המתארכת […]
זימון בעולם הישיבות
תנאי מקדים: כדי ששלושה יתחייבו בזימון, עליהם להתחיל יחד — בברכת המוציא או באכילת הכזית הראשון — או לסיים יחד. תנאי זה נוהג גם בסעודה ציבורית, כגון בחדר אוכל של ישיבה. צירוף שולחנות וחבורות: לדעת המג״א, האוכלים בשולחנות נפרדים אינם מצטרפים; ולדעת הגר״א, אם קבעו מתחילה לאכול יחד — מצטרפים. שתי חבורות בבית אחד מצטרפות […]
צירוף המסובין לזימון
התחלה או סיום: שלושה שהתחילו יחד, באכילת כזית או בברכת המוציא אף קודם אכילת כזית, אינם רשאים ליחלק, אף שכל אחד אוכל מככרו. קידוש משותף אינו מצרף. גם אם לא התחילו יחד, קביעות בגמר הסעודה מחייבת בזימון. רשות בלי חיוב: לרמ"א, אף כשלא התחילו ולא סיימו יחד, רשאים ואף עדיף לזמן משום "ברוב עם הדרת […]
זימון כהלכה
חיוב הזימון: שלושה שאכלו פת כאחד חייבים לזמן. נחלקו אם חיובו מן התורה (חזו"א), או רק מדרבנן (משנ"ב), ויש מחלקים שרק בעשרה הוא מן התורה (קרית ספר). נפק"מ: לדעת המשנ"ב, מי שלא שבע יכול לזמן למי ששבע, ובן י"ג מזמן אף שלא ידוע שהביא שתי שערות; ולחזו"א, מי שלא שבע אינו מזמן למי ששבע, ובן […]
טבילת הפת במלח
פת במלח: מצוה להביא מלח או לפתן לפני ברכת המוציא, כדי שפרוסת הברכה תאכל בטעם, וכדי שלא יצטרך להפסיק לאחר הברכה. ואם אין לפניו מלח, יכול להמתין בין הנטילה להמוציא עד שיביאוהו, ואם כבר בירך – ימתין קצת קודם האכילה עד שיביאו לפניו מלח או לפתן. בזמננו: אם הפת נקייה, או מתובלת במלח או בתבלין […]
ברכת אשר יצר בסעודה
שתי נטילות: הנצרך לנקביו לפני הסעודה, לדעת המשנ"ב ישטוף תחילה ידיו בלא כלי ובלא כח גברא, יברך 'אשר יצר', ואחר כך יטול בכלי ויברך 'על נטילת ידים'. אם קשה לו ליטול פעמיים, או שכבר נטל כדין, רשאי ליטול פעם אחת ולברך 'על נטילת ידים' ואחר כך 'אשר יצר'. נטילה אחת: לדעת החזון איש, לכתחילה די […]
ברכת הנטילה
ברכת הנטילה: כל הברכות מברך עליהן עובר לעשייתן, חוץ מברכת הטבילה. בנטילת ידים נחלקו הראשונים אם מברך לפניה או לאחריה, ומנהג העולם לברך לאחר הנטילה קודם הניגוב, שהוא גמר המצוה. והרוצה לברך קודם הנטילה רשאי אם ידיו נקיות. שכח לברך: שכח לברך קודם הניגוב, מברך גם לאחר הניגוב, אך לאחר ברכת המוציא אינו מברך, אלא […]
סדר נטילת ידיים
יד ימין תחילה: נוטל את הכלי ביד ימין ונותנו לשמאל כדי לשפוך תחילה על יד ימין, וגם באיטר אזלינן בתר ימין דעלמא. כשנוטל בשתי שפיכות, המנהג לשפוך תחילה את כל השפיכות על יד ימין ואחר כך על יד שמאל, ולא לסירוגין. מקום הנטילה: שיעור הנטילה להלכה עד קנה הזרוע; וי"א עד חיבור האצבעות לכף היד. […]