כלי לנטילת ידיים בדרך
כלי שלם: כלי מכל חומר שהוא כשר לנטילת ידים ולכוס של ברכה: מתכת, פלסטיק, זכוכית, חרסינה, עץ וכו'. וצריך שהכלי יהיה שלם, ויחזיק לכל הפחות רביעית. האוסרים בחד פעמי: נחלקו פוסקי זמננו בנוגע לכוס חד פעמי, האם נחשב כלי לענין נטילת ידים וכוס של ברכה: יש אומרים שאין לו שֵׁם כלי (אינו עומד לשימוש חוזר, […]
אין לו מים לנטילת ידיים
שיעור מרחק: אין לו מים לנטילת ידים, צריך ללכת לפניו עד ד' מילין, ולאחוריו עד פחות ממיל בכדי להשיג מים. היושב בביתו צריך ללכת לכל כיוון עד מרחק מיל. שיעור מיל 2000 אמה, לפי שיעור חזו"א 1,152 מטר. ולפי שיעור הגר"ח נאה 960 מטר. שעת הדחק: היה רעב וחלש ולא ימצא מים בתוך המרחק האמור, […]
נטילת ידיים לסעודה
תקנת חכמים: חז"ל חייבו ליטול ידים לפני אכילת פת, משום שסתם ידים הם שניות לטומאה, ופוסלות את התרומה, וגזרו על חולין משום סרך תרומה – כדי שיהיו רגילים לאכול תרומה בטהרה. טעם נוסף משום 'והתקדשתם' אלו מים ראשונים, והאוכל בלי נטילת ידים כאוכל לחם טמא. סתם ידים: אפילו אינו יודע שום טומאה לידים, חייב בנטילת […]
מנעול מספרים בשבת
אותיות על חודי הספר: הלבוש אוסר והרמ״א מתיר; הכרעת המשנ"ב שהמנהג להקל, אך ראוי להחמיר כשיש ספר אחר. מותר בשבת: דעת רוב הפוסקים להקל בפתיחה וסגירה של מנעול מספרים בשבת (כאשר מדובר במנגנון מכני בלבד), ואין בזה חשש של כתיבה. אסור בשבת: יש שהחמירו שיש בזה חשש כתיבה, שכן המספר המסוים הוא זה שפותח את […]
תרגום ופירוש רש"י
תרגום: לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שנים מקרא ואחד תרגום, והיינו תרגום אונקלוס שניתן מסיני, ולא מועיל פירוש לועזי אחר. רש"י: נחלקו הפוסקים אם אפשר לקרוא רש"י במקום קריאת תרגום, וירא שמים יקרא את שניהם. ואם אין לו פנאי לקרוא את שניהם, נחלקו הפוסקים אם עדיף רק רש"י, או רק תרגום. פירוש: יש אומרים […]
סוף זמן שנים מקרא
זמן: יש לקריאת שנים מקרא זמן מסוים, לא יקדים ולא יאחר. תחילת הזמן הוא ממנחה בשבת הקודמת, סוף הזמן הוא עד מנחה של השבת הבאה. מצוה מן המובחר: לכתחילה ישלים הקריאה קודם סעודת יום השבת, אבל אכילת ארעי מותרת. ויש מחמירים אפילו בטעימה בעלמא. אין לעכב מחמת הקריאה את הסעודה עד חצות. אם לא הספיק […]
זמן קריאת שניים מקרא ואחד תרגום
קריאה בזמנה: לעולם ישלים פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום, שיש לחובת הקריאה זמן מסויים, ואי אפשר להקדים יותר מידי ולא לאחר יותר מידי. תחילת זמנה: ממנחה של שבת הקודמת, ולא קודם לזה. ונחלקו הפוסקים האם מספיק שהגיע זמן מנחה, או שצריך שהוא יתפלל מנחה בפועל. לדעת הכלבו תחילת זמנה רק מיום ראשון בתחילת […]
שניים מקרא ואחד תרגום
חיוב דרבנן: חייב כל אדם לקרוא כל שבוע את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו שהוא טרוד בעסקיו או תלמיד חכם שעסוק בתורה, לא נפטר מחיובו. מן המובחר: יקרא כדי ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים. ומצוה מן המובחר לקרוא בניגון ובנחת, ולהתבונן בשאלות ולעיין במפרשים ליישב קושיותיו, וכפי שהעיד החתם סופר על עצמו. מתן שכרה: […]
כוונה בקריאת שמע
דינים העולים הכוונות לכתחילה; א. קריאה בכוונה לצאת ידי חובת המצוה, מדין מצות צריכות כוונה. ב. כוונת פירוש המילים, ובכלל זה כוונת שמות הקודש. ג. קבלת עול מלכות שמים, ועול מצוות, וזכירת יציאת מצרים. ד. רמז לעשרת הדברות. מה מעכב: לגבי כונה המעכבת בפירוש המילים, נאמרו כמה דעות בגמ' עד היכן מעכבת הכוונה, ולהלכה רק […]
כוונה בברכת אבות
דינים העולים ברכת אבות: לכתחילה צריך לכוין בכל ברכות שמונה עשרה, ולכל הפחות באבות. בדיעבד הכוונה בברכת אבות מעכבת וחוזר ומתפלל. ונחלקו הפוסקים האם מספיק כוונת המילים בתחילה ובסוף, או שמעכב כוונת כל ברכת אבות. אסור להחזיק בתפילה דברים המבטלים כוונתו, ואם יודע שמחמתם לא כיון באבות, וכשיחזור יכוין, גם בזמננו חוזר. בזמננו: כתב הרמ"א […]