בובות בדמות אדם
עשייה: הגמ' דורשת מהפסוק לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי שאסור לעשות דמות פרצוף אדם, וכותב הרמב"ם שהאיסור אפילו כאשר הצורה רק לנוי ואינה עבודה זרה, מחשש שיטעו בהן הטועים ויחשבו שנעשה לעבודת כוכבים. שהיה: מדאורייתא אסור לעשות צורת אדם אבל מותר להשהותו, אולם מדרבנן אסרו להשהותו מפני החשד, שמא יאמרו שעובדה, ושמא יאמרו שעשאה, ויש אומרים שאיסור […]
תמונות אדם
צורת אדם: מבואר בגמ' שאסור לעשות צורת אדם. שיטת התוס' שהאיסור רק בצורה בולטת אבל שוקעת מותר. שיטת הרמב"ן שגם שוקע אסור. וכתב המרדכי שמותר לצייר צורת אדם שאינו לא בולט ולא שוקע. שיטת הראב"ד שאפילו ציור אסור. דעת הפוסקים: השולחן ערוך אוסר רק בבולט, הט"ז מביא את הרמב"ן שאסור גם בשוקע אבל ציור מותר, […]
תמונות שמש ירח וכוכבים
אסור לעשות צורת שמש ירח וכוכבים בין בולט בין בשוקע, שכך נראים לנו ברקיע כשהם שוקעים. ואסור להשהות צורות אלו ברשותו מפני החשד. לדעת הש"ך אסור אפילו בציור שאינו שוקע ולא בולט, לדעת הדרכי משה ציור מותר. האיסור הוא רק בצורות שניכר לכל רואה שזה שמש ירח וכוכבים. בשמש האיסור בעיגול מלא שנראה כמו שמש, […]
אכילה קודם תקיעת שופר
אסור לאכול קודם נטילת לולב, שלא יטרד ויבוא לידי שכחה. לדעת המגן אברהם רק אכילה אסורה אבל טעימה מותרת, והכרעת המשנ"ב שמצד הדין מותר לטעום אך אין להקל אלא לצורך גדול. שיעור טעימה: כביצה אוכל או כביצה משקה המשכר. אבל מים מותר ללא הגבלה. לדעת הגרע"א אין לאכול קודם התקיעות, כי אם בין תקיעות דמיושב […]
קלי צום לפני יום הכיפורים
דעת חלק מן הראשונים שמצות אכילה בערב יוכ"פ להתקין עצמו בתשעה שיוכל להתענות בעשרה, וציום שיאכלו וישתו תחלה כדי שיוכלו להתענות ושלא להזיק להם העינוי. מאידך השבלי הלקט סבר שטעם האכילה שמפני שאוכל יפה בערב יום הכיפורים וביום הכיפורים מתענה קשה לו עינויו יותר. לדעת רש"י בשבת יש ענין לגרום עגמת נפש בצום, וכן מצינו […]
מניעת חרקים בסכך
כתבו האחרונים שיש ליזהר מפני חשש תולעים שנופלים מן הסכך. יש שהסתפקו האם בסוכה שנופלים חרקים מן הסכך האם הסוכה נפסלת. ודעת הגר"נ קרליץ שאין זה נחשב כסוכה פסולה לאכילה כיון שיכול לכסות את האוכל. עוד כתבו שאם לא יכול לאכול מחמת החרקים יכול לאכול בבית. יש שהתירו לפרוס ניילון תחת הסכך כאשר יש חשש […]
צום תשעה באב בקורונה
תשעה באב: צום יום הכיפורים דאורייתא נדחה רק בחשש פיקוח נפש. צום תשעה באב לדעת השו"ע לא גזרו במקום חולה שנפל למשכב אפילו שאין בו סכנה. ולדעת הרמ"א המנהג להתענות כשאין צער גדול, והכריע החיי אדם שאדם חלוש אין כדאי להחמיר. ונחלקו האחרונים האם התירו רק בקצת חשש סכנה, או שהתירו לכל חולה. והאם אין […]
הגומל בחולה קורונה שהתרפא
הגומל: חולה שהבריא מברך הגומל, לדעת השו"ע בכל חולי אפילו חולי שאין בו סכנה. ולדעת הרמ"א מברך רק בחולה שיש בו סכנה. הכרעת המשנ"ב לברך בחולה שאין בו סכנה שמחללים עליו שבת על ידי גוי, ונפל למיטה ג' ימים. ואם יש בו סכנה אפילו פחות מג' ימים. ההוראה לפי מנהג הספרדים לברך על כל חולי, […]
לחש בדוק ומנוסה
לחש: מבואר בגמ', אדם שנתקע לו עצם בגרונו, מביא עצם מאותו המין, ומניחה על ראשו, ויאמר כך: "חד חד נחית בלע, בלע נחית חד חד". ואם נתקע בגרונו עצם של דג, יאמר כך: "ננעצתא כמחט, ננעלתא כתריס, שייא שייא". ובלחשים אלו אף שאינו מעשה של רפואה, אין חשש איסור משום דרכי האמורי. ג' פעמים: בספר […]
תפילין ללא קפלים
מקשה: נחלקו הראשונים האם צריך עור אחד בבתי התפילין או שאפשר לצרף כמה חתיכות. מצד הדין מותר לעשות כמה חתיכות וכך מנהג העולם, ומכל מקום טוב לצאת שיטת הסוברים לעשות עור אחד. ויש מחמירים שמצד הדין צריך לעשות עור אחד. בהמה דקה וגסה: מימות עולם היו עושים את התפילין מעור בהמה דקה, לפני כ-170 שנה, […]