לחש בדוק ומנוסה
לחש: מבואר בגמ', אדם שנתקע לו עצם בגרונו, מביא עצם מאותו המין, ומניחה על ראשו, ויאמר כך: "חד חד נחית בלע, בלע נחית חד חד". ואם נתקע בגרונו עצם של דג, יאמר כך: "ננעצתא כמחט, ננעלתא כתריס, שייא שייא". ובלחשים אלו אף שאינו מעשה של רפואה, אין חשש איסור משום דרכי האמורי. ג' פעמים: בספר […]
תפילין ללא קפלים
מקשה: נחלקו הראשונים האם צריך עור אחד בבתי התפילין או שאפשר לצרף כמה חתיכות. מצד הדין מותר לעשות כמה חתיכות וכך מנהג העולם, ומכל מקום טוב לצאת שיטת הסוברים לעשות עור אחד. ויש מחמירים שמצד הדין צריך לעשות עור אחד. בהמה דקה וגסה: מימות עולם היו עושים את התפילין מעור בהמה דקה, לפני כ-170 שנה, […]
שחרות הבתים והרצועות
הלכה למשה מסיני: רצועות התפילין, הלכה למשה מסיני שיהיו שחורות כעורב, ואם התקלף הצבע יתקנם, ובבתי התפילין יש להשחיר את התיתורא עליונה, תיתורא תחתונה, מעברתא, מקום החיתוך שבצד המעברתא. ונחלקו הראשונים האם שחרות הבתים הוא מהלכה למשה מסיני כמו הרצועות, או רק משום מצוה בעלמא, ובדיעבד נחלקו הפוסקים האם מעכב. צדדי הרצועה אין צריך לצובעם […]
רצועות שחורות משני צדדים
שחור מצד אחד: הלכה למשה מסיני הרצועות מבחוץ חובה שיהיו שחורות. אבל אחורי הרצועות רשאי לצבעם בכל צבע שירצה, חוץ מאדום. שחור משני צדדים: שיטת הרמב"ם שיש מעלה להדר משום נוי להשחיר את הרצועות גם בצד הפנימי. רבים מהפוסקים כתבו שלא נהגו כן. ולכו"ע מותר לצבוע בשחור את אחורי הרצועה. בשם האריז"ל יש לצבוע משני […]
אכילת סימנים בראש השנה
לראות או לאכול: בגמ' בהוריות יהא רגיל 'למיחזי' בריש שתא, קרא רוביא כרתי סילקא ותמרי. ובגמ' בכריתות הגירסא יהא רגיל 'למיכל'. להלכה יש לאכול את הסימנים, ואם אינו יכול לאכול, או שחושש משום תולעים, מספיק לראות, ויש מהדרים לומר יהי רצון גם על הראיה וגם על האכילה. יהי רצון: מנהג הגאונים לומר 'יהי רצון' על […]
קרוקס ביום הכיפורים
חמישה עינויים: ביום הכיפורים יש להתענות חמישה עינויים, מלאכה אכילה ושתיה דאורייתא, ברחיצה סיכה ונעילת הסנדל נחלקו הראשונים האם הוא דאורייתא או דרבנן. נעילת הסנדל: בגמ' מבואר שאיסור נעילת הסנדל נאמר בנעל של עור, והקיטע לא יצא בקב שלו, אבל בשאר מינים מותר. אנפיליא של עור אסור, אנפיליה של בגד מותר. שיטות הראשונים: נחלקו הראשונים […]