קפנדריא בעזרת נשים
עזרת נשים: נחלקו הפוסקים אם יש בעזרת נשים קדושת בית הכנסת, ולרוב הדעות יש בה קדושה – אם כי בדרגה פחותה. יש להחמיר ולנהוג בעזרת נשים בכל דיני בית הכנסת כמו איסור קפנדריא, אכילה שאינה של תלמיד חכם, סעודות מצוה ששותים בה משקה המשכר, ושיחת חולין. במקום הצורך ובצירופים מסוימים יש מקום להקל. ורשאי לקצר […]
קדושת עזרת נשים
קדושה פחותה: שלש שיטות נאמרו בדין קדושת עזרת נשים, לדעת רוב הפוסקים יש בה קדושה, אבל פחות מעזרת הגברים [דברי חיים, אבני נזר, ציץ אליעזר]. בבית הכנסת יש תפילה ודברי קדושה הקבועים בעזרת אנשים, ונשים אף שחייבות בתפילה אינן מצטרפות לדבר שבקדושה. בבית המקדש עזרת אנשים מקודשת מעזרת נשים, ובית הכנסת דינו כמקדש מעט. קדושה […]
בית כנסת בתוך בית כנסת
מעבר קדום: אסור לעשות קפנדריא בבית הכנסת, אבל אם היה שביל לפני בניית בית הכנסת לשו"ע מותר לעבור. ולאליה רבה ראוי להימנע משום כבוד בית הכנסת. ולרמב"ם אסור (מדינא, לחומרא). פרוזדור: בית כנסת שקובעים מניינים בפרוזדור, מותר לעשות שם קפנדריא, כי נוקטים כשיטות שאין בפרוזדור קדושת בית הכנסת. וגם לשיטות שיש בפרוזדור קדושת בית הכנסת, […]
קפנדריא בבית הכנסת
איסור קפנדריא: אסור לאדם לעבור דרך הר הבית כדי לקצר את דרכו. ומשם נלמד לבית כנסת ובית מדרש שיש לו שני פתחים, שאסור להיכנס בפתח אחד ולצאת בפתח השני לשם קיצור דרך. יש שכתב שאסור לעשות קפנדריא בבימה שבתוך בית הכנסת. טעם האיסור: שאין להיכנס לבית הכנסת אלא לדבר מצוה, ועוד שהוא דרך בזיון שמשתמש […]
דיבור בבית הכנסת
שיחה בטילה: אסור לדבר שיחה בטילה בבית הכנסת ובבית המדרש. ואף מחוץ לבית המדרש ראוי להימנע משיחה בטילה. שיחת חולין: אסור לדבר בבית הכנסת שיחת חולין לצורך פרנסה, אבל מחוץ לבית הכנסת מותר לדבר. דיבורים אסורים: אסור לדבר בבית הכנסת דיבורים אסורים, כמו לשון הרע ורכילות, ויותר חמור העוון בבית הכנסת מבכל מקום, והמדבר עובר […]
תנאי בקדושת בית הכנסת
ג' שיטות בתנאי: תנאי מועיל רק בחורבנו ורק בבבל. תנאי מועיל גם בישובו. תנאי מועיל גם בישובו, אולם סומכים על התנאי רק בשעת הדחק. הכרעת השו"ע: התנו בשעת הבניין מועיל רק לחורבנו; בישובו לא מועיל תנאי. לתשמיש מגונה לא מועיל תנאי. בארץ ישראל לא מועיל תנאי. צריך תנאי מפורש, אבל סתמא אינו תנאי. הכרעת המשנ"ב: […]
סעודת מצוה בבית הכנסת
צורך מצוה: מותר לאכול בבית הכנסת סעודה לצורך מצוה, ובתנאי שאין בסעודה קלות ראש ושכרות, כדוגמת סעודת עיבור שנה שהיה בה פת וקטניות בלבד. שאר סעודות: בשאר סעודות מצוה כגון סיום מסכת, נחלקו הפוסקים אם מותר בבית הכנסת, למשנ"ב יש להתיר כשאין מקום אחר, משום תנאי שמועיל אפילו בארץ ישראל, ומשום שנהגו לאכול בסעודות שבת […]
אש"ל בבית הכנסת
איסור אש"ל: בתי כנסיות ובתי מדרשות, אין נוהגין בהם קלות ראש כגון: שחוק והתול ושיחה בטילה, ואין אוכלים ושותים בהם. ויש להסתפק אם דווקא אכילת קבע אסורה, או אפילו אכילת עראי אסורה. לומדי תורה: תלמידי חכמים ותלמידיהם מותרים לאכול ולשתות בבתי כנסיות ובתי מדרשות. לדעת השולחן ערוך ההיתר הוא רק מדוחק שאין מקום אחר מרווח […]
קדושת בית הכנסת
מקדש מעט: בתי כנסיות ובתי מדרשות נקראים מקדש מעט, והשכינה שורה בהם. בבית המקדש עצמו הצטווינו על מוראו, שנאמר ומקדשי תיראו, והחובה הזו חלה גם על בתי מקדש מעט, לנהוג בהם בכבוד ובמורא. דאוריתא או דרבנן: הראשונים נחלקו בשאלה האם קדושתם היא מן התורה והם כלולים במצות התורה ומקדשי תיראו, או שקדושתם מדרבנן והפסוקים הם […]
שמחת יו"ט בזמננו
חיוב שמחה: חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל, שנאמר ושמחת בחגך, ומבואר בגמ' שבזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר, ועכשיו שאין בית המקדש קיים אין שמחה אלא ביין. גדר החיוב: בזמן הזה שאין שלמים נחלקו האם חיוב השמחה הוא רק מדרבנן או מהתורה. גם חוה"מ הוא בכלל מועד לענין שמחה. ולכתחלה מצוה […]