שנה: תשע"ו

איסור הלואה ברבית

במשנה (בבא מציעא דף ס:) איזהו נשך ואיזהו תרבית, איזהו נשך: המלוה סלע בחמשה דינרין, סאתים חטין בשלש אסור, מפני שהוא נושך. ואיזהו תרבית המרבה בפירות.

רבית כל דבר

בסוגין: מבואר במשנה (בבא מציעא דף סד:) המלוה את חבירו לא ידור בחצרו חנם, ולא ישכור ממנו בפחות מפני שהוא רבית. ובגמ' אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אין מעלה לו שכר, הלוהו ודר בחצירו מעלה לו שכר. וחידש רב יוסף שאסור אפילו בלא קיימא לאגרא, וגברא דלא […]

רבית דברים

הקדמת שלום: מבואר בגמ' (בבא מציעא דף עה ע"ב) רבי שמעון בן יוחי אומר, מנין לנושה בחבירו מנה ואינו רגיל להקדים לו שלום, שאסור להקדים לו שלום, תלמוד לומר נֶשֶׁךְ כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ (דברים כג כ): אפי' דיבור אסור. שלא רק ריבית של ממון אסורה אלא אף ריבית של דברים דינה כן. כך נפסק ברמב"ם […]

היתר עיסקא

במשנה (בבא מציעא סח.) מופיע לראשונה דין 'עיסקא', שאדם נותן מעות או סחורה לחברו על מנת שיתעסק בהן, וחולקים ברווחים. בגמ' (בבא מציעא קד:) מבואר: סתם עיסקא – מחציתה מלוה (שהמתעסק מקבל אחריות על רווח והפסד מחצית המעות), ומחציתה פקדון (שהנותן מקבל אחריות על רווח והפסד חצי המעות, ואפילו אם נאבדו באונס יפסיד). שכר טירחה: […]

אוברדראפט

'אוברדראפט' (OVER DRAFT) מינוס בבנק: נדון זה נוגע לגבי 'אוברדראפט', האם מועיל 'היתר עיסקא', 'אוברדראפט' פירושו זכות שנותן הבנק ללקוח למשוך כספים מחשבונו, גם כשהיתרה בחשבון איננה מאפשרת זאת. יתרה שלילית (- מינוס) היא סוג של הלוואה או אשראי, והבנק גובה בעבורה ריבית. הזכות למשיכת יתר ניתנת לרוב הלקוחות המקבלים את משכורתם לחשבון הבנק ('חשבון […]

ריבית בבנקים

'היתר עיסקא' בבנק בגמ' (בבא מציעא סח. סט:) מבואר שקבעו חז"ל מושג של 'עיסקא' באדם פרטי החפץ להרויח מכספו, לשם כך הוא עושה עיסקא עם חבירו. שני הצדדים מבינים את משמעות העיסקא שביניהם, ועל דעת כן משתתפים. יש לדון איך לתרגם לזמננו, את דין 'העיסקא', ואת דין ה'היתר עיסקא' הנובע ממנו. מאחר שהמציאות של זמן […]

היתר עיסקא בהיבט משפטי

בגמ' (בבא מציעא סח. סט:) מבואר שקבעו חז"ל מושג של 'עיסקא'. והנה בזמן הגמ' לא היה דינא דמלכותא העוקרת את דיני העיסקא שנקבעו על ידי חז"ל, ויש לדון בזמננו מה הדין כאשר ה'היתר עיסקא' אינו מוכר בחוקי המדינה. ראשית הנדון האם ה'היתר עיסקא' הנהוג היום יש בו תוקף חוקי. ואם נניח שאין בו תוקף חוקי […]

פטור בעליו עמו

במשנה (בבא מציעא דף צד.) מבואר שיש פטור של 'בעליו עמו'. וכדכתיב אִם 'בְּעָלָיו עִמּוֹ' לֹא יְשַׁלֵּם (שמות כב יד). בגמרא (דף צה.) מובא מחלוקת בין רב אחא ורבינא, אם דין 'בעליו עמו' פוטר מתשלומים גם במקרה שהשואל פשע. להלכה נפסק בתוס' (צה. ד"ה איתמר), וברמב"ם (פ"ב משאלה ופקדון הלכה א'), ובסמ"ג (עשין פ"ט), ובטור […]

שמחת פורים

במגילת אסתר: וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי… אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִים… לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם־חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה: לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים (אסתר ט כ). חיוב לבסומי: ומבואר בגמ' (מגילה ז:) מיחייב איניש לבסומי בפוריא 'עד דלא ידע' בין ארור המן לברוך מרדכי. רבה שחטיה לרבי זירא […]

מעשה בעריסה שנשברה

בגמ' (בבא מציעא צז.) מסופר על מרימר בר חנינא שהשכיר פרידה לבני חוזאה, ויצא לעזור להם להטעין את המשא ומתה, ומסיקה הגמ' שמאחר שכוונתו היתה לבדוק את כובד המשא שלא יכביד יותר מידי על בהמתו, ולא בשביל לעזור לשוכר לא נחשב ל'בעליו עמו' וחייב השואל. כוונת המשאיל לתועלת עצמו: מסוגיא זו עולה שגם כאשר המשאיל […]