כפרות בערב יום הכיפורים
מנהג ה'כפרות' – הוא מנהג קדום שמקורו בתקופת הגאונים, המקור הראשון למושג של כפרות הוא ברש"י (שבת דף פא עמוד ב ד"ה האי פרפיסא) בשם תשובת הגאונים שעושין חותלות מכפות תמרים, וממלאין אותם עפר וזבל בהמה, ועשרים ושנים או חמישה עשר יום לפני ראש השנה עושין (מייחדים) כל אחד ואחד לשם כל קטן וקטנה שבבית, […]
בסוכות תשבו שבעת ימים
חיוב שהיה בסוכה ומטייל ודר בסוכה כדרך שדר בביתו • שאלות מצויות מאוד: אדם שמגיע לביקור חג אצל אח או גיס, ואינו אוכל שם האם צריך לברך 'לישב בסוכה'. • הבונה סוכה חדשה כשעבר דירה או כשהרחיב את המרפסת כל קרוביו באים לראות את הסוכה והאם יברכו על אותה שהיה. • מבקרים ב'סוכת הפלא' ושוהה […]
ושמחתם לפני ד' אלוקיכם
שמחה של מצוה ערכה רב בעבודה וכלשון הרמב"ם (סוף הלכות לולב) השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת הא-ל שצוה בהן עבודה גדולה היא וגם בתורה הינה מאבני היסוד, ובלשון שקבעו חז"ל בתפילה קודם הלימוד מבקשים וישמחו בי חבירי וצריך להבין מדוע הוא תנאי והכשר בלימוד שיהא בשמחת חביריו. וי"ל שהרי אחד מקניני תורה הוא בדיבוק […]
תפילת הדרך ברכב ובמטוס
שתוליכנו לשלום צריך להתפלל: מבואר בגמ' (ברכות דף כט עמוד ב) כל היוצא לדרך צריך להתפלל 'תפלת הדרך'. מאי 'תפלת הדרך'? (למסקנת הגמ') יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוליכנו לשלום ותצעידנו לשלום ותסמכנו לשלום, ותצילנו מכף כל אויב ואורב בדרך, ותשלח ברכה במעשי ידינו, ותתננו לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו, ברוך אתה ה' […]
שניים אוחזין בטלית יחלוקו
שורש הדברים במתנ' (בבא מציעא דף ב עמוד א) שנים אוחזין בטלית זה אומר אני מצאתיה, וזה אומר אני מצאתיה. זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי, זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה, וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציה, ויחלוקו. וכן נפסק ברמב"ם (טוען ונטען פרק ט הלכה ז) ובשו"ע (חו"מ קלח […]
לא תחמוד
בגמ' (בבא מציעא דף ה עמוד ב) אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא קא עבר על לאו דלא תחמוד, ופירש רש"י מה לי חשוד על לא תחמוד, מה לי חשוד על לא תגזול, נימא מיגו דחשיד עליה, חשיד אשבועתא. ומתרצת הגמ' לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו. וכך הוא האמת: וכתבו התוס' בד"ה […]
תופס לבעל חוב
מבואר בגמ' (בבא מציעא דף י עמוד א) שבחב לאחריני שיש עוד בע"ח, התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים לא קנה. ובלא חב לאחרים שאין עוד בע"ח או שיש מספיק נכסים לכולם קנה. דין זה מוסכם על הכל, למעט שיטה יחידאה המבוארת בתוס' בתחילת הסוגיא (ד"ה ולימא מר), שלדעת ר' נחמן המחלוקת של ר' אליעזר […]
מציאת קטן לאביו
במתנ': (בבא מציעא דף יב עמוד א) מציאת בנו ובתו הקטנים הרי אלו שלו. מציאת בנו ובתו הגדולים הרי אלו שלהן. ונחלקו בגמ' בטעם התקנת חכמים. לשמואל: מפני מה אמרו מציאת קטן לאביו שבשעה שמוצאה מריצה אצל אביו, ואינו מאחר בידו. לר' יוחנן: הטעם פירש רש"י משום איבה, ולכן לא תלוי בשנים אלא אם זן […]
ועשית הישר והטוב
מכח הפסוק ועשית הישר והטוב חידשו חז"ל כמה דינים, שמדרבנן נתחדש בהם חיוב גמור וכופין עליהם. כמבואר בשו"ע (חו"מ סימן ק"ג) לענין שומא הדרא, ובשו"ע (חו"מ סימן קעה) לענין דיני מצרנות. אולם אין זה כלל לכל מידת יושר וצדק, כמבואר במגיד משנה (סוף הלכות שכנים) דחכמים עשו בחלק מפרטים הנכללים במצוה דין גמור, וחלק מהם […]
השבת אבידה בזמננו
בגמ' (בבא מציעא דף כא עמוד ב) נחלקו אביי ורבא ביאוש שלא מדעת כשאין בו סימן אם הוי ייאוש. לאביי והלכה כמותו אינו יאוש, דלא ידע דנפל מיניה. לרבא הוי יאוש, דבשעה שידע שנפל ממנו יתייאש שהרי אין בו סימן, לכן מהשתא הוא דמיאש. והכל מודים בזוטו של ים ובשלוליתו של נהר, אף שיש בו […]