אמירת לשנה טובה
לשנה טובה: מנהג ישראל לברך איש את רעהו בליל ראש השנה בברכת כתיבה וחתימה טובה. לדעת הטור הנוסח הוא 'תכתב בשנה טובה', לדעת הרמ"א הנוסח הוא 'לשנה טובה תכתב'. ותחתם: לדעת המגן אברהם יש לומר 'תכתב ותחתם', כי החתימה של הצדיקים על עולם הזה היא בליל ראש השנה. ולדעת הגר"א יאמר רק 'תכתב' כי החתימה […]
בקשות פרטיות בר"ה וביוה"כ
מנהג אמירת סליחות
מנהג הסליחות בערב ר"ה בני אשכנז כתב הרמ"א (שו"ע תקפא, א) בני אשכנז משכימים לאמירת סליחות החל ממוצאי שבת שלפני ראש השנה, אם ראש השנה חל ביום ה' או בשבת. כאשר ראש השנה חל בימים ב' או ג' ואין ממוצאי שבת עד ראש השנה לפחות ארבעה ימים, מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת שבוע קודם לכן. […]
תפילה בקברי צדיקים
מותר לילך לבית הקברות ולהתפלל שם, וכך המנהג בערב ראש השנה ובתעניות. לעניין ערב יוה"כ יש אומרים שהמנהג ללכת על הקברות ויש אוסרים כי זה כמו יו"ט. יש אומרים שלא ישים מגמתו למתים, אלא יתפלל לה' שירחם עליו בזכות הצדיקים. מאידך יש אומרים וכן מנהג העולם מדורי דורות, להתפלל על קברי צדיקים ולבקש מהם שימליצו […]
אכילה קודם תקיעת שופר
אסור לאכול קודם נטילת לולב, שלא יטרד ויבוא לידי שכחה. לדעת המגן אברהם רק אכילה אסורה אבל טעימה מותרת, והכרעת המשנ"ב שמצד הדין מותר לטעום אך אין להקל אלא לצורך גדול. שיעור טעימה: כביצה אוכל או כביצה משקה המשכר. אבל מים מותר ללא הגבלה. לדעת הגרע"א אין לאכול קודם התקיעות, כי אם בין תקיעות דמיושב […]
אכילת סימנים בראש השנה
לראות או לאכול: בגמ' בהוריות יהא רגיל 'למיחזי' בריש שתא, קרא רוביא כרתי סילקא ותמרי. ובגמ' בכריתות הגירסא יהא רגיל 'למיכל'. להלכה יש לאכול את הסימנים, ואם אינו יכול לאכול, או שחושש משום תולעים, מספיק לראות, ויש מהדרים לומר יהי רצון גם על הראיה וגם על האכילה. יהי רצון: מנהג הגאונים לומר 'יהי רצון' על […]
נוסחאות הפרוזבול
פרוזבול בערב שביעית
דינים העולים שמיטת כספים: מצות שמיטת כספים יש בו לאו של 'לא יגוש' ועשה ד'שמוט', בזמן הזה שאין היובל נוהג שמיטת כספים היא מדרבנן ולא מדאורייתא. ודורשים מפסוק שמצות עשה של 'שמוט' הוא רק בסוף שנת השמיטה, ואין השביעית משמטת אלא בסופה. פרוזבול: כל חוב שלא נמסר לבית דין נשמט בשביעית, ולכן תקנו חז"ל פרוזבול […]