שיכור כהלכה
ברכות: שתוי – רשאי לברך, ואפילו ברכת המזון. שיכור שאינו יכול לדבר לפני המלך – לכתחילה לא יברך אפילו שאר ברכות, ובדיעבד עלתה לו ברכה. הגיע לשכרותו של לוט – דינו כשוטה ולא יצא אפילו בדיעבד וצריך לחזור ולברך. מניין וזימון: שיכור – אין מצטרף למנין עשרה. אבל לזימון שלשה יתכן שמצטרף. ויש מקילים שכל […]
תפילת שיכור בפורים
פחות משתוי: שתה פחות מרביעית יין בבת אחת, או רביעית בשתי פעמים, או רביעית מזוג במים – רשאי להתפלל. יין בתוך הסעודה (ויש אומרים גם סמוך לסעודה) אינו משכר, והכל לפי הרגשתו. שתוי: רביעית בבת אחת שאינה מזוגה, או יותר מרביעית אפילו מזוגה ואפילו בפעמיים – לא יתפלל עד שיסיר יינו. בדיעבד תפילתו תפילה למרות […]
שמחת פורים
במגילת אסתר: וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי… אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִים… לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם־חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה: לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים (אסתר ט כ). חיוב לבסומי: ומבואר בגמ' (מגילה ז:) מיחייב איניש לבסומי בפוריא 'עד דלא ידע' בין ארור המן לברוך מרדכי. רבה שחטיה לרבי זירא […]
עד דלא ידע
לדעת השו"ע ורוב הפוסקים הלכה כרבא דחייב איניש לבסומי 'עד דלא ידע', והטעם משום משתה, שמחה, דברי קבלה, מדרבנן. יש נוקטים להלכה שאין חיוב לבסומי 'עד דלא ידע', מכח מעשה דרבה שחטיה לר' זירא. חקרו האחרונים; האם "עד ולא עד בכלל", או דלמא "עד ועד בכלל". עוד חקרו רבותינו כאשר נתיישבה דעתו אחרי שקיים פעם […]
תחפושת בפורים
תחפושת: מנהג ישראל ביום הפורים להתחפש עם מסכות על הפנים, ובמבחר מלבושים ססגוניים, וטעמו כדי להרבות שמחה. בנוסף, מצינו בספרים טעמים רבים למנהג התחפושת. לא ילבש: נחלקו הראשונים האם מותר בפורים לאיש להתחפש לאשה, או להיפך, יש מתירים שאין בזה איסור לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה, כמו שהתירו להתחפש עם בגד כלאים דרבנן. שאין […]
הכאת המן בקריאת המגילה
א. מחיית המן: המנהג מתקופת הראשונים, לכתוב שם המן או צורתו ולמחות שמו כאשר מזכירים המן בקריאת המגילה, לקיים מצות וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָֽב ומצות 'מחיית עמלק' אפילו מעל העצים והאבנים. ב. הכאת המן: מזה נשתרבב המנהג להכות המן בקריאת המגילה (גם בלי מחית שמו) 'ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו, כי לא לחנם הוקבעו'. […]
פורים בשכונות בית שמש
דינים העולים רק י"ד: סיכום הפולמוס הגדול בזמן קריאת המגילה בעיר בית שמש, הכרעת רוב גדולי הפוסקים שזמן הקריאה הוא בי"ד ולא בט"ו. לחומרא: יש שכתבו שאין מקום להחמיר, ויש שכתבו שהרוצה להחמיר יכול להחמיר רק לעצמו בצנעה, ולא ברבים מחשש 'לא תתגודדו'. יומיים: לדעת כמה רבנים, עיקר זמן הקריאה בברכה הוא בי"ד כפי שנהגו […]
זמן פורים בבית שמש
דינים העולים סמוך לספק ושמם: סמוך לכרך שמם – לביאור הלכה קוראים בי"ד, והחזו"א מצדד שקוראים בט"ו. סמוך ונראה לספק – לביאור הלכה קוראים בי"ד, לחזו"א קוראים בט"ו. כרך של עכו"ם ישראל שנכנס לשם קורא בט"ו. פולמוס בית שמש: המנהג המקובל בבית שמש שזמן קריאת המגילה הוא רק בי"ד, בשנים האחרונות בעקבות התרחבות העיר סמוך […]
פורים בבני ברק
דינים העולים בני ברק: יפו ספק מוקפת חומה, ולדעת החזון איש בני ברק נחשבת סמוכה לה, וצריך לקרוא בה בט"ו מספק. ולפי הביאור הלכה יוצא מכיון שיפו היא ספק, בני ברק לא נגררת אחריה. . סמוך לכרך: לדעת הגר"ש דבליצקי בני ברק כיום לא נחשבת סמוכה ליפו, כיון שיש הפסק ביניהם בכביש נתיבי איילון שהוא […]
מה נחשב עיירות המסופקות
דינים העולים זמני המגילה: ודאי מוקף חומה מימות יהושע קוראים רק בט"ו. ספק מוקף חומה מימות יהושע קוראים בשניהם. אינו מוקף חומה קוראים רק בי"ד. כל הערים שהוזכרו בספר יהושע היו מוקפות חומה. בנוסף במשנה מופיע עוד שמונה ערים. ובחז"ל מופיע ערים נוספות כמו לוד. וכן סלכה ואדרעי נחשבות מוקפות חומה. מהו ספק: לדעת רבי […]