כוונת שמות הקודש
דינים העולים הכוונה: באמירת שם הוי"ה – מכוין 'אדון הכל היה הוה ויהיה', כקריאתו וככתיבתו. לשיטת הגר"א בפסוק ראשון של קריאת שמע מכוין כקריאתו וכתיבתו, אבל בכל שם הוי"ה מכוין רק כקריאתו 'אדון הכל'. באמירת שם אדנות – מכוין 'אדון הכל'. באמירת שם אלוקים – מכוין 'תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם'. ענין הכוונה: לכתחילה […]
ציות להורים בשידוכים
…. אבל דעת רש"י המובא בריטב"א (יבמות שם), ושו"ת הרא"ש (כלל טו סי' ה), הובא בשו"ע (יו"ד רמ טז), שאף כשמצווהו בדבר שאין לו הנאה בו חייב לשמוע לו. ויש לדון בשידוכים האם צריך לציית להורים כשמתנגדים לשידוך או לא. ועיין בדברי הגרנ"צ פינקל זצ"ל (חידושי ר' נתן צבי יבמות עמוד פב) שכל מה שהאב […]
כיבוד אב ואם באישה נשואה
כיבוד אב ואם באשה נשואה משועבדת לבעלה בגמ' (קידושין דף ל:) מה ת"ל איש, איש סיפק בידו לעשות, אשה אין סיפק בידה לעשות, מפני שרשות אחרים עליה. נתגרשה, שניהם שוים. וכתבו התוספות (ד"ה שיש) ואף על גב דמעשה ידיה לבעלה מדרבנן בעלמא מ"מ אינה מצויה אצל אביה אלא אצל בעלה. מבואר שכל מה שסותר לשעבוד […]
בין הזמנים
עצם הענין של 'בין הזמנים' הוא ענין קדום מאוד, וכבר מוזכר במהר"ל מפראג (דרשות מהר"ל דרוש על התורה עמוד מו) שהראשונים הנהיגו כן 'לכמה סיבות עצמיות לתורה'. ולא פירש טעם הדבר. רגילים לפרש, שהמטרה היא לתת מנוחה לנפש, לאגור כוחות רעננים וחדשים, להמשיך בעבודת ה' ביתר שאת וביתר עוז. דורשי רשומות הסמיכו על כך את […]
גדולי ישראל בנופש
מקדמת דנא הרבה גדולי ישראל היו נוסעים למקומות הבראה לאגור כוחות לעבודת הקודש. חולשה ירדה לעולם במאות השנים האחרונות ולכן התחזק המושג של 'בין הזמנים', כאשר אף מגדולי ישראל המופלגים הרגישו צורך להנפש. ועיין בלשונו הנפלא של החזו"א (קובץ אגרות אגרת לה) דע לך יקירי שאין כאן לא חטא ולא אשמה מחוקי הטבע להתעייף ואין […]
כסף על ישיבת בין הזמנים
לסיכום: יש לחלק בין אם צריך את הכסף לפרנסתו כדי שיוכל להמשיך לעסוק בתורה שאז לכו"ע מותר לקבל כסף, לבין אם לוקח את הכסף כרווח נקי מהצד שאז נחלקו הפוסקים אם מותר לקבל. לומד לשם שמים: וע' של"ה (מס' שבועות לב ד') שכל האיסור הוא רק אם מלכתחילה לומד לשם ממון וכבוד, אבל כשלומד לש"ש […]
כסף בכולל אברכים
בגליון הקודם הובא מחלוקת שלדעת הרמב"ם (פ"ג מהל' ת"ת ה"י) אסור לקחת כסף עבור לימוד התורה ואילו לדעת הכס"מ (שם) וסיעתו מותר. ושני הדעות הובאו ברמ"א (יו"ד סי' רמ"ו סעי' כ"א). והנה בדורות האחרונים נתחדש המנהג של הכוללים, כאשר גדולי התורה הקימו כוללים בכל תפוצות ישראל. כגון: הג"ר יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל ב'כולל קאוונא', הג"ר […]
מציאת קטן לאביו
במתנ': (בבא מציעא דף יב עמוד א) מציאת בנו ובתו הקטנים הרי אלו שלו. מציאת בנו ובתו הגדולים הרי אלו שלהן. ונחלקו בגמ' בטעם התקנת חכמים. לשמואל: מפני מה אמרו מציאת קטן לאביו שבשעה שמוצאה מריצה אצל אביו, ואינו מאחר בידו. לר' יוחנן: הטעם פירש רש"י משום איבה, ולכן לא תלוי בשנים אלא אם זן […]
איסור הלואה ברבית
במשנה (בבא מציעא דף ס:) איזהו נשך ואיזהו תרבית, איזהו נשך: המלוה סלע בחמשה דינרין, סאתים חטין בשלש אסור, מפני שהוא נושך. ואיזהו תרבית המרבה בפירות.
רבית כל דבר
בסוגין: מבואר במשנה (בבא מציעא דף סד:) המלוה את חבירו לא ידור בחצרו חנם, ולא ישכור ממנו בפחות מפני שהוא רבית. ובגמ' אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אין מעלה לו שכר, הלוהו ודר בחצירו מעלה לו שכר. וחידש רב יוסף שאסור אפילו בלא קיימא לאגרא, וגברא דלא […]