חיוב שמיעת המזמן
צורת הזימון: מעיקר הדין המזמן מוציא את המסובים בכל ברכת המזון. בזמננו, מחשש להסחת הדעת, נהגו שכל אחד מברך בעצמו. נכון שיאמרו בלחש עם המזמן את כל הברכות מילה במילה, ולרמ"א יקדימו לסיים כדי לענות אמן. שיעור הזימון: לשו"ע די בשמיעת "נברך" ו"ברוך שאכלנו", ולרמ"א צריך לשמוע עד סוף ברכת הזן. המשנ"ב מזהיר שהמברכים לעצמם […]
זימון ושבע ברכות בחתונה
חבורות נפרדות: בני החופה שנתחלקו לחבורות, כל חבורה מברכת בעשרה שבע ברכות, אף בבית נפרד וללא שמיעת החתן והכלה. זימון מוקדם: לדעת הרבה פוסקים, המזמנים בעשרה חייבים בשבע ברכות, ויש לקבל לכך רשות מבעלי השמחה. המנחת יצחק מתיר לצורך נחוץ לזמן ולצאת בלעדיהן, אך יאמרו "שהשמחה במעונו". חיוב היחיד: יחיד שלא נתחייב בזימון, לרוב הפוסקים […]
האם מותר לצאת לפני זימון
איסור חלוקה: שלושה שנתחייבו בזימון ועשרה שנתחייבו בהזכרת השם אינם רשאים להיחלק. הלך אחד משלושה, יחפשו השניים אחר לצירוף. כשאין שומעים את המזמן ובעל הבית מקפיד על זימון נפרד בעשרה, רשאים לזמן בשלושה בנחת. צורך מצוה: למצוה שתתבטל בהמתנה יש מתירים להיחלק לשלושה, ויש מפקפקים; במצוה דאורייתא אפשר להקל אף כשלא יישארו עשרה. בסעודה המתארכת […]
זימון בעולם הישיבות
תנאי מקדים: כדי ששלושה יתחייבו בזימון, עליהם להתחיל יחד — בברכת המוציא או באכילת הכזית הראשון — או לסיים יחד. תנאי זה נוהג גם בסעודה ציבורית, כגון בחדר אוכל של ישיבה. צירוף שולחנות וחבורות: לדעת המג״א, האוכלים בשולחנות נפרדים אינם מצטרפים; ולדעת הגר״א, אם קבעו מתחילה לאכול יחד — מצטרפים. שתי חבורות בבית אחד מצטרפות […]
צירוף המסובין לזימון
התחלה או סיום: שלושה שהתחילו יחד, באכילת כזית או בברכת המוציא אף קודם אכילת כזית, אינם רשאים ליחלק, אף שכל אחד אוכל מככרו. קידוש משותף אינו מצרף. גם אם לא התחילו יחד, קביעות בגמר הסעודה מחייבת בזימון. רשות בלי חיוב: לרמ"א, אף כשלא התחילו ולא סיימו יחד, רשאים ואף עדיף לזמן משום "ברוב עם הדרת […]
ברכת האילנות
ברכת האילנות: מברכים ברכת האילנות פעם אחת בשנה. זמנה בחודש ניסן. אם לא בירך בחודש ניסן יכול לברך גם אחרי ניסן. ראיה: ראה את העלים אינו יכול לברך, עיקר הברכה הוא בראית פריחת הפרח. אך גם לאחר שנעשה בוסר יכול לברך. אם ראה פרי ממש, יכול לברך רק אם לא ראה אותו מקודם, אם הפרי […]
סוכריות חמוצות אש
חמוץ – השכבה החיצונית: בחלק החמוץ, אם חביב עליו יכול לברך עליו, ומי שזה אצלו חמוץ ביותר וכל מטרת האכילה היא רק בשביל ההמשך, יש להסתפק האם יכול לברך עליו. חמוץ אש – השכבה האמצעית: נחלקו פוסקי זמננו יש אומרים שמברכים עליו 'שהכל'. יש אומרים שמספק יפטרנו על ידי מאכל אחר. ויש אומרים שודאי אין […]
הודאה בחולה שנתרפא
א. חיוב הודאה: יש חיוב להודות לד' על הנס ברפואת החולה. ב. קרבן ותשלומיו: בזמן הבית היה מביא קרבן תודה, נחלקו הראשונים האם יש חיוב להביא קרבן או שזה רק רשות. בזמן הזה וּנְשַׁלְמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ, ילמד פרשת תודה, ויחשב לו כאלו הקריב קרבן תודה. או יתן ללומדי תורה מופלגים שילמדו פרשת תודה לזכותו. ג. […]
כיצד מברכין על סופגניות
א. ברכה: עיסה עבה שטיגנה או בישלה, נחלקו הראשונים והפוסקים האם ברכתו 'מזונות', שרק באפיה נקבע 'המוציא', או שברכתו 'המוציא' כי הלישה כמו לחם. וירא שמים יחמיר ויאכלם רק תוך הסעודה. ב. המנהג: המנהג להקל, שאם לא קבע סעודה מברך 'על המחיה', ואם קבע סעודה עליו מברך 'ברכת המזון', ויש אומרים שגם בקבע מברך 'על […]
ברכה על טבילת כלים
טבילת כלים: ישראל שקונה כלי סעודה העשויים ממתכת או זכוכית, שנוצרו על ידי גוי, או נוצרו על ידי ישראל, והמוכר הוא גוי, אפילו כלים חדשים, חייב טבילה במקוה או במעין, ומברך בָּרוּךְ אַתָּה ד', אֱלֹקֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל טְבִילַת כְּלִי, ואם טובל יותר מכלי אחד אומר: עַל טְבִילַת כֵּלִים. ויש אומרים […]