תפילת שיכור בפורים
פחות משתוי: שתה פחות מרביעית יין בבת אחת, או רביעית בשתי פעמים, או רביעית מזוג במים – רשאי להתפלל. יין בתוך הסעודה (ויש אומרים גם סמוך לסעודה) אינו משכר, והכל לפי הרגשתו. שתוי: רביעית בבת אחת שאינה מזוגה, או יותר מרביעית אפילו מזוגה ואפילו בפעמיים – לא יתפלל עד שיסיר יינו. בדיעבד תפילתו תפילה למרות […]
עמידה בקריאת התורה
בעמידה: הבעל קורא העולה והגבאי צריכים לעמוד בקריאת התורה, ולגבי השומעים נחלקו הפוסקים אם צריך לעמוד או לא, ולהלכה לא צריך לעמוד, ויש מחמירים לעמוד משום כבוד התורה, וכך נהגו בישיבות. לדעת האריז"ל יושבים וכן המנהג בהרבה קהילות. בישיבה: בין גברא לגברא מותר לשבת, גם לשיטות שצריך לעמוד בשעת הקריאה, ויש מדקדקים ועומדים. אדם חלוש […]
רבית כל דבר
בסוגין: מבואר במשנה (בבא מציעא דף סד:) המלוה את חבירו לא ידור בחצרו חנם, ולא ישכור ממנו בפחות מפני שהוא רבית. ובגמ' אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אין מעלה לו שכר, הלוהו ודר בחצירו מעלה לו שכר. וחידש רב יוסף שאסור אפילו בלא קיימא לאגרא, וגברא דלא […]
פי שנים בחשבון בנק
בכור נוטל 'פי שנים' רק ב'מוחזק' ולא ב'ראוי', בעל יורש את אשתו רק ב'מוחזק' ולא ב'ראוי'. בעיסקא; נחלקו הפוסקים האם דינו כ'מוחזק' או כ'ראוי', יש אומרים שהכל כפקדון ויש 'פי שנים'. יש אומרים שהכל כהלואה ואין 'פי שנים'. ויש מחלקים בין חצי מלוה שאין 'פי שנים', לחצי פקדון שיש 'פי שנים'. מעות המופקדות בבנק בחשבון […]
לשנות מפני השלום
שקר: חיוב ההרחקה בכל העבירות הוא מדרבנן ולא מדאורייתא, ורק בשקר מצינו שהתורה עצמה מחייבת להתרחק. משום שהאיסור לשקר חמור מאוד, ומשום תדירות ושכיחות השקר. שלום: 'מותר' לשנות מפני השלום, ויש אומרים 'מצוה' לשנות מפני השלום. הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, ששינה בשביל השכנת שלום. הגבלות: יש דעות שבשקר גמור אסור לשנות. […]
ספק בירך ברכה ראשונה
א. ברכת המצוות: ספק אם בירך לא יברך שוב מדין 'ספק ברכות להקל' ו'ספק דרבנן לקולא', ואסור לו להחמיר ולברך משום ספק 'לא תשא'. ב. ברכת הנהנין: לשיטת הרי"ף ורוב הראשונים וכך נפסק להלכה, גם בספק אם בירך ברכות הנהנין אינו חוזר ומברך, ומותר לו לאכול בלי ברכה כשלא אכל עדיין, וכן מותר לו להמשיך […]
שום בצל וביצה קלופים קלופים
א. דמו בראשו: בגמ' מבואר ברשימת הדברים שהעושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו, האוכל שום בצל וביצה שהיו קלופים בלילה משום רוח רעה. ברמב"ם ובשו"ע לא מופיע דין זה, אבל הרבה פוסקים כתבו לחוש לסכנה זו. ב. בדיעבד: יש מהפוסקים שאסרו אחרי לינת לילה אפילו בדיעבד, ויש שהתירו בדיעבד בפרט במקום הפסד. ג. תערובת: לדעת […]
מאכל עם כיתוב בשבת
שבירה בידים: מאכל שיש עליו כיתוב, לדעת המרדכי שהובא ברמ"א אסור מדרבנן לשוברו בידים, ובתינוק אין לחוש, כי יתכן שישברנו בדרך אכילה. ולדעת הרוקח ויש מדייקים שכך דעת השו"ע, אפילו מדרבנן מותר לשוברו בידים. ולגבי חיתוך בין האותיות, מותר מעיקר הדין, וטוב להימנע מכך. דרך אכילה: לדעת המשנ"ב מותר לשבור בדרך אכילה, משום תרי דרבנן, […]
המתנה בין חלב לבשר
דינים העולים לפי הגמ': בין גבינה לבשר לא צריך המתנה וסעודה אחרת, רק רחיצה קינוח והדחה, ופינוי שאריות האוכל מהשולחן, והחלפת המפה והכלים. בין אכילת גבינה לעוף לא צריך רחיצה קינוח והדחה, והמנהג להחמיר שצריך. חומרא: ביום מועיל בדיקה במקום רחיצה, ויש מחמירים גם ביום, ובשעת הדחק מספיק בדיקה. יש מחמירים להמתין שש שעות בין […]
מצות לפסח ללא גלוטן
דינים העולים חמשת מיני דגן: את מצוַ ת אכילת מצה בליל הסדר, ניתן לקיים במצה העשויה מחמשת מיני הדגן: חיטה, שעורה, כוסמין, שבולת שועל ושיפון. אולם, לכתחילה יש לקיימה במַ צַ ּת חיטה, משום שטעם החיטה הוא החביב ביותר על האדם, ויש בכך 'הידור מצוה'; ומשום ש'חימוצה' של החיטה איטי משל יתר המינים. ראוי להחמיץ: […]