פרשות : צו

מנת פתיחה בסעודה

דינים העולים טפל לסעודה: דברים הבאים מחמת הסעודה (למזון ושובע, ללפת) נפטרים בברכת 'המוציא' על הפת, דברים שאינם באים מחמת הסעודה טעונים ברכה לפניהם. אך אינם טעונים ברכה לאחריהם שנפטרים בברכת המזון כי הכל זן ומשביע, ומתערב במעיו. פירות: פירות שאוכלים בסעודה, כאשר מוגש ללפת לא צריך לברך עליהם. כאשר מוגש כקינוח בסוף הסעודה יש […]

שמחת פורים

במגילת אסתר: וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי… אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִים… לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם־חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה: לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים (אסתר ט כ). חיוב לבסומי: ומבואר בגמ' (מגילה ז:) מיחייב איניש לבסומי בפוריא 'עד דלא ידע' בין ארור המן לברוך מרדכי. רבה שחטיה לרבי זירא […]

הסבה בנשים

מבואר בגמ' ונפסק בשו"ע דאשה אצל בעלה פטורה מהסיבה, דאימת בעלה עליה, ואין דרכה להסב, וטרודה בתיקון המאכלים. אבל אשה חשובה שאין לה בעל, בת גדולי הדור, יש לה עבדים ושפחות ואינה מתעסקת בתיקון המאכלים – צריכה להסב. כתב הרמ"א דנשים שלנו חשובות (בגלל 'חרם דרבינו גרשום' דאסור לישא שתי נשים, ואין מתגרשת בעל כרחה) […]

ברכת האילנות

ברכת האילנות: מברכים ברכת האילנות פעם אחת בשנה. זמנה בחודש ניסן. אם לא בירך בחודש ניסן יכול לברך גם אחרי ניסן. ראיה: ראה את העלים אינו יכול לברך, עיקר הברכה הוא בראית פריחת הפרח. אך גם לאחר שנעשה בוסר יכול לברך. אם ראה פרי ממש, יכול לברך רק אם לא ראה אותו מקודם, אם הפרי […]

הכאת המן בקריאת המגילה

א. מחיית המן: המנהג מתקופת הראשונים, לכתוב שם המן או צורתו ולמחות שמו כאשר מזכירים המן בקריאת המגילה, לקיים מצות וְשֵׁם ‏רְשָׁעִים יִרְקָֽב ומצות 'מחיית עמלק' אפילו מעל העצים והאבנים. ב. הכאת המן: מזה נשתרבב המנהג להכות המן בקריאת המגילה (גם בלי מחית שמו) 'ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו, כי לא לחנם הוקבעו'. […]

נר דקורטיבי להבדלה

אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר. ונאמרו ב' טעמים. א. כיון שטופס הברכה מאורי האש, ורומז על מאורות הרבה, ובאבוקה ניכרין בה הרבה יותר מבנר. ב. באבוקה הנאתו מרובה יותר מן האור. לגבי שחיטה מותר לשחוט בלילה רק כשאבוקה כנגדו. וכן לגבי בדיקת חמץ אין בודקין לאור האבוקה אלא לאור הנר. לשיטת האורח מישור והגרע"א שתי […]

פורים בשכונות בית שמש

דינים העולים רק י"ד: סיכום הפולמוס הגדול בזמן קריאת המגילה בעיר בית שמש, הכרעת רוב גדולי הפוסקים שזמן הקריאה הוא בי"ד ולא בט"ו. לחומרא: יש שכתבו שאין מקום להחמיר, ויש שכתבו שהרוצה להחמיר יכול להחמיר רק לעצמו בצנעה, ולא ברבים מחשש 'לא תתגודדו'. יומיים: לדעת כמה רבנים, עיקר זמן הקריאה בברכה הוא בי"ד כפי שנהגו […]