זימון בעולם הישיבות
תנאי מקדים: כדי ששלושה יתחייבו בזימון, עליהם להתחיל יחד — בברכת המוציא או באכילת הכזית הראשון — או לסיים יחד. תנאי זה נוהג גם בסעודה ציבורית, כגון בחדר אוכל של ישיבה. צירוף שולחנות וחבורות: לדעת המג״א, האוכלים בשולחנות נפרדים אינם מצטרפים; ולדעת הגר״א, אם קבעו מתחילה לאכול יחד — מצטרפים. שתי חבורות בבית אחד מצטרפות […]
אמירת לשנה טובה
לשנה טובה: מנהג ישראל לברך איש את רעהו בליל ראש השנה בברכת כתיבה וחתימה טובה. לדעת הטור הנוסח הוא 'תכתב בשנה טובה', לדעת הרמ"א הנוסח הוא 'לשנה טובה תכתב'. ותחתם: לדעת המגן אברהם יש לומר 'תכתב ותחתם', כי החתימה של הצדיקים על עולם הזה היא בליל ראש השנה. ולדעת הגר"א יאמר רק 'תכתב' כי החתימה […]
בקשות פרטיות בר"ה וביוה"כ
מנהג אמירת סליחות
מנהג הסליחות בערב ר"ה בני אשכנז כתב הרמ"א (שו"ע תקפא, א) בני אשכנז משכימים לאמירת סליחות החל ממוצאי שבת שלפני ראש השנה, אם ראש השנה חל ביום ה' או בשבת. כאשר ראש השנה חל בימים ב' או ג' ואין ממוצאי שבת עד ראש השנה לפחות ארבעה ימים, מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת שבוע קודם לכן. […]
ריפוי באמצעות מח אחד
בגמ' (פסחים דף קיג:) אמר רבה בר בר חנה אמר רבי שמואל בר מרתא אמר רב משום רבי יוסי איש הוצל מניין שאין שואלין בכלדיים, שנאמר (דברים יח יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ. כלדיים: לדעת רש"י (ד"ה בכלדיים) כלדיים זה בעלי אוב. ותמה הרשב"ם (ד"ה כלדיים), הרי על בעלי אוב יש פסוק מפורש אַל […]
פת שחרית
'פת שחרית' מבטלת שמונים ושלשה מחלות התלויים במרה, וכתבו הפוסקים שטוב להתרגל בדבר הזה, ומצוה על האדם להנהיג עצמו, בשמירת הגוף והנפש. לדעת המרדכי הארוך, סגולת פת שחרית נאמרה רק בפת חיטים הרחוקה מן הישוב, שלא שמעה קול תרנגול, ומושכי אניות, ורגיל בה בכל יום. רוב הפוסקים נחלקו עליו מפשטות הגמ' שכל סוגי הפת מהני. […]
בחירת הדס מהודר
עבות: ענף עץ עבות פירשו חז"ל שהכוונה להדס שענפיו חופין את עצמו, ומעכב שיהיה עבות, אבל הדס שוטה פסול. וצריך שיהיה 'לכם' ולא מורכב ולא יבש. קן אחד: לשיטת רש"י צריך ששלושת העלים יצאו מאותו עוקץ. אך הלכה כשיטת התוס' שמספיק שדבוקים וסמוכים זה לזה אף שיוצאים מג' עוקצים. מספיק ב'חוט המקיף' ששלשת העלים נפגשים […]
אכילה קודם תקיעת שופר
אסור לאכול קודם נטילת לולב, שלא יטרד ויבוא לידי שכחה. לדעת המגן אברהם רק אכילה אסורה אבל טעימה מותרת, והכרעת המשנ"ב שמצד הדין מותר לטעום אך אין להקל אלא לצורך גדול. שיעור טעימה: כביצה אוכל או כביצה משקה המשכר. אבל מים מותר ללא הגבלה. לדעת הגרע"א אין לאכול קודם התקיעות, כי אם בין תקיעות דמיושב […]
רצועות שחורות משני צדדים
שחור מצד אחד: הלכה למשה מסיני הרצועות מבחוץ חובה שיהיו שחורות. אבל אחורי הרצועות רשאי לצבעם בכל צבע שירצה, חוץ מאדום. שחור משני צדדים: שיטת הרמב"ם שיש מעלה להדר משום נוי להשחיר את הרצועות גם בצד הפנימי. רבים מהפוסקים כתבו שלא נהגו כן. ולכו"ע מותר לצבוע בשחור את אחורי הרצועה. בשם האריז"ל יש לצבוע משני […]
פולמוס סכך אנטוורפן
דינים העולים ארעי: מבואר בתוס' סכך שקבעה במסמרים הסוכה פסולה מדאוריתא. לדעת רבינו תם סכך מעובה המגן מהגשמים פסול, ונחלקו בדעתו האם פסול מדאורייתא או מדרבנן, דעת המשנ"ב לחוש לאוסרים, ובדיעבד כשאי אפשר להסיר קצת מהסכך, יש לסמוך על המכשירין. רק לצל: סוכה העשויה למטרת צל וגם למחסה מגשם, נחלקו הפוסקים האם פסול משום שצריך […]