טבילת ידיים לסעודה
טבילת ידים: הטובל ידיו במעיין או בים – יוצא ידי חובת נטילת ידים לסעודה, אפילו אין בהם מ׳ סאה, ובלבד שבמקום הטבילה יש מים המכסים את שתי ידיו בבת אחת. 40 סאה: הטובל ידיו במקוה – נחלקו הפוסקים האם די במעט מים כמעיין או שצריך מ׳ סאה. ולכתחילה יקפיד שיהיו במקוה מ׳ סאה, ואם לא […]
סדר קריאת שמו"ת
הסדר הראוי: חייב אדם לקרוא את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, ונחלקו הפוסקים מהו סדר הקריאה הראוי, ונאמרו השיטות הבאות: 'פסוק-פסוק', פרשה-פרשה (או מקום שמפסיק הענין), עליה-עליה, סדרה-סדרה. לכתחילה: לדעת המשנ"ב לכתחילה 'פסוק-פסוק', או 'פרשה-פרשה', ובדיעבד יוצא גם ב'סדרה-סדרה'. ואילו לדעת החזו"א גם לכתחילה רשאי 'סדרה-סדרה'. באמצע: לפי השיטה של 'פרשה-פרשה', כשהפרשה נגמרת באמצע הפסוק, […]
כוונת שמות הקודש
דינים העולים הכוונה: באמירת שם הוי"ה – מכוין 'אדון הכל היה הוה ויהיה', כקריאתו וככתיבתו. לשיטת הגר"א בפסוק ראשון של קריאת שמע מכוין כקריאתו וכתיבתו, אבל בכל שם הוי"ה מכוין רק כקריאתו 'אדון הכל'. באמירת שם אדנות – מכוין 'אדון הכל'. באמירת שם אלוקים – מכוין 'תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם'. ענין הכוונה: לכתחילה […]
מה צריך לכוון בחופה
כמה כוונות מוטלות על החתן והכלה: 1. לצאת בברכת אירוסין, וברכת נישואין. 2. יכוון לשם מצות קידושין, דקיי"ל מצוות צריכות כונה, וכתב הרמב"ם (אישות פ"א ה"ב) ולקוחין אלו מצות עשה של תורה הם, וכן מבואר בלשון הגמ' (לק' דף מא.) 'מצוה' בו יותר מבשלוחו, וכן יתכוון לשם מצוות פרו ורבו. 3. החתן יכוון בנתינת הטבעת […]
שריפת חמץ
זמן הביעור: מבואר בגמ' (פסחים דף יב.) אימתי אומר ר' יהודה שצריך לשרוף את החמץ, שלא בשעת ביעורו אבל בשעת ביעורו מבערו בכל דבר. ונחלקו רש"י ותוס' בפירוש הגמ', מה הכוונה בשעת ביעורו, האם בשעה שישית מחויב לשורפו ואחר חצות מבערו בכל דבר. או להיפך, מחצות ואילך שורפו, אבל בשעה שישית מבערו בכל דבר.
ארונות קבורה במטוס
ארון קבורה הנמצא במטוס דינו כטיסה ודאית מעל בית קברות ואף חמור ממנה, והכרעת הפוסקים שאסור לכהן לעלות לטיסה זו, ומוטל על הכהן לברר האם יש מת במטוס. מכל מקום אותם נוסעים שמקילים בדבר, יש מקום ללמד עליהם זכות. בחברת אל-על מציעים פתרון לכהנים בדמות כלי הבא במידה, ואריזת קרטון שיש בה טפח אויר למעלה. […]
'הדרן עלך' בסיום מסכת
א. נדר: אדם שקיבל על עצמו ללמוד דבר מסוים בתורה, כגון 'אשכים ואשנה פרק זה', חייב לקיים נדרו. ב. המנהג: מנהג העולם לומר 'הדרן עלך' בסיום מסכת, ולא מקפידים להוסיף ולומר 'בלי נדר'. שאין מתכוונים לנדר לחזור, שאין פיו ולבו שוין, ועוד שמועיל התנאי של ערב ראש השנה שלא יהיה נדר. ועוד, שיש מפרשים ש'הדרן' […]
כרטיס הגרלה מכספי מעשר
א. לעניים או למצוות: לדעת הרמ"א כספי מעשר רק לעניים, ולא לשאר מצוות. לדעת הט"ז מותר לקנות כיבודים בבית הכנסת ושאר מצוות ממעשר, בתנאי שהיה דעתו לכך בשעת הקניה. לדעת השל"ה ההיתר לתת ממעשר הוא רק בשיעור שמוסיף על מה שחבירו הסכים לתת עבור המצוה. והאליה רבה חולק ומתיר תמיד. ב. מותר: לדעת הגר"ש הלוי […]
מוסדות ששבתו בתקופת הקורונה
מכת מדינה: חוכר שנפסד השדה במכת מדינה, וכל מקום שנפסד הענין לגמרי במכת מדינה מנכה מן שכרו, ואם אפשר לתקנו בטורח ותחבולות אינו מנכה. להבא: נחלקו הפוסקים כאשר יש מכת מדינה מה דין החזרה מכאן ואילך, לדעת המרדכי וכן נוקט הרמ"א אין הבדל בין לשעבר ולהבא ואינו יכול לחזור בו, ורק מנכה משכרו כדין מכת […]
פולמוס החיידרים
דינים העולים חיידר: מימות יהושע בן גמלא תיקנו מלמדי תינוקות, וגם היום מקיימים מצות לימוד התורה לבנו על ידי החיידר. פולמוס השיטות: שיטות חלוקות קיימות כיום במוסדות התלמודי תורה, והפולמוס תלוי בכמה נדונים, באיזה גיל להתחיל משנה וגמ', האם להקדים גמרא או לגמור תחילה תנ"ך ומשניות, האם יש ענין לגרוס בלי להבין היטב, האם ללמוד […]