כלי לנטילת ידיים בדרך
כלי שלם: כלי מכל חומר שהוא כשר לנטילת ידים ולכוס של ברכה: מתכת, פלסטיק, זכוכית, חרסינה, עץ וכו'. וצריך שהכלי יהיה שלם, ויחזיק לכל הפחות רביעית. האוסרים בחד פעמי: נחלקו פוסקי זמננו בנוגע לכוס חד פעמי, האם נחשב כלי לענין נטילת ידים וכוס של ברכה: יש אומרים שאין לו שֵׁם כלי (אינו עומד לשימוש חוזר, […]
תרגום ופירוש רש"י
תרגום: לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שנים מקרא ואחד תרגום, והיינו תרגום אונקלוס שניתן מסיני, ולא מועיל פירוש לועזי אחר. רש"י: נחלקו הפוסקים אם אפשר לקרוא רש"י במקום קריאת תרגום, וירא שמים יקרא את שניהם. ואם אין לו פנאי לקרוא את שניהם, נחלקו הפוסקים אם עדיף רק רש"י, או רק תרגום. פירוש: יש אומרים […]
כוונה בברכת אבות
דינים העולים ברכת אבות: לכתחילה צריך לכוין בכל ברכות שמונה עשרה, ולכל הפחות באבות. בדיעבד הכוונה בברכת אבות מעכבת וחוזר ומתפלל. ונחלקו הפוסקים האם מספיק כוונת המילים בתחילה ובסוף, או שמעכב כוונת כל ברכת אבות. אסור להחזיק בתפילה דברים המבטלים כוונתו, ואם יודע שמחמתם לא כיון באבות, וכשיחזור יכוין, גם בזמננו חוזר. בזמננו: כתב הרמ"א […]
חופה ונישואין
קנין נישואין – קנין קידושין מצינו במשנה, האשה נקנית בכסף בשטר וביאה, אבל קנין נישואין אין עליו משנה ערוכה והוזכר בהבלעה בשני סוגיות, א. לגבי הנדון אם חופה עושה קידושין (קידושין דף ה:) מבואר בלשון הגמ' 'חופה שגומרת' אינו דין שתקנה. ב. מקור נוסף כלפי הנדון אם ביאה אירוסין עושה או נישואין עושה (קידושין דף […]
חמץ שנמכר לגוי
גליונות קודמים: דין חמץ שנמכר לגוי בפסח, נדון בהרחבה בגליונות הקודמים, כאן יושלמו מספר נקודות שלא הוזכרו עדיין. הנה כלפי החומרא שלא למכור חמץ גמור בפסח, יש לה מקום גדול, משום חשש דאוריתא של בל יראה, ומשום חשש שלא יבוא לאכלו דלא בדיל מיניה, כמו שאסור להשהות חמץ שלו אחר הביטול ואין מועיל מחיצה כי […]
טיסת כהנים מעל קברים
נחלקו תנאים האם 'אהל זרוק' שמיה אהל. הרמב"ם ורוב הראשונים מכריעים דלאו שמיה אהל, ונחלקו האחרונים בדעתם האם מדאוריתא לאו שמיה אהל, או רק מדרבנן לאו שמיה אהל. לדעת הרשב"א ודעימיה 'אהל זרוק' שמיה אהל. טיסה שוודאי תעבור מעל בית קברות של ישראל; הכרעת החזון איש וגדולי הדור (לאחר פולמוס ארוך) שאסור לכהן לעלות לטיסה […]
נדר בהילולא דרשב"י
א. נהג 'מנהג של מצוה' פעם אחת על דעת לנהוג כן לעולם, או ג' פעמים בסתמא, הוי כנדר וצריך התרה. אפילו שאינו יכול לקיים מנהגו מחמת חולי, צריך התרה. ורק בשעת הדחק יכול לבטלו ללא התרה. ב. נהג מנהג טוב ג' פעמים, רשאי לבטלו מחמת מה שהתנה בהתרת נדרים בערב ראש השנה. ג. נחלקו הפוסקים, […]
אוכל לבניו מכספי מעשר
א. גיל החיוב: עד גיל שש כופין את האב לפרנס את בניו ובנותיו הקטנים. מגיל שש עד שיגדלו (בבן גיל 13 ובבת 12), תקנו שיפרנס אבל אין כופין, ואם אין זן מביישים אותו ברבים. אחרי שגדלו אין חוב על האב לפרנסם, אבל אם אין להם מה לאכול, כגון בבת שגדלה ואינה יכולה להתפרנס משום 'כל […]
שמחת נישואין בל"ג בעומר
ניהוג דיני אבלות: בימים שבין פסח לשבועות נוהגים מקצת דיני אבלות, משום שתלמידי רבי עקיבא מתו מפסח ועד עצרת, אין נושאין אשה ואין מסתפרים. ומותר לארס ולקדש, ואם קפץ ונשא אין עונשין אותו. ל"ג ימים: יש ג' שיטות עיקריות כיצד מונים ל"ג ימים; לשיטת השו"ע האיסור עד יום ל"ד בבוקר, ומשם ואילך מותר. לשיטת הרמ"א […]
מנהג תלמודי התורה בזמננו
דינים העולים תקנה: מצות תלמוד תורה מעיקר הדין מוטלת על האב, ובימי יהושע בן גמלא נתקן שילמדו את הבנים מגיל 6-7 בשליחות האב וחובת הציבור לדאוג לכך, וכך גם תיקן שמעון בן שטח, וכך המנהג עד עצם היום הזה. ויש שכתב שהמלמד תינוקות צריך ללמדו תנ"ך משנה וגמרא. פולמוס: נחלקו גדולי הדורות כיצד להורות למעשה […]