בית כנסת בגובהה של עיר
מכובד ומפואר: יש לבנות את בית הכנסת במקום הגבוה שבעיר, בנוסף צריך להגביה בניינו שיהיה גבוה מכל בתי העיר שמשתמשים בהם. "כל עיר שגגותיה גבוהים מבית הכנסת לסוף חרבה". מפלס גבוה: חידש בערוך השלחן, לגבי הדין השני שצריך שהבניין יהיה גבוה מכל בתי העיר, מספיק אפילו מבנה נמוך שנבנה במקום גבוה, שממילא הוא גבוה מבתי […]
הכיוון ב'בואי בשלום'
דולר ארה"ב $
הגמ' (בבא מציעא מד:) מסתפקת האם זהב נחשב 'טבעא' או 'פירא'. הגמ' מנסה לפשוט שדעת רבי חייא שזהב הוא 'טבעא'. ממעשה שהיה; כאשר רב לווה דינרי זהב מבת רבי חייא, ובזמן הפרעון התיקרו דינרי הזהב, והורה רבי חייא לרב, לשלם טבין ותקילין. ובשלמא אם זהב דינו כמו 'טבעא' מובן, אבל אם נניח שדין הזהב כמו […]
חפץ שהוחלף בטעות
אדם שהתבלבל ולקח בטעות חפץ שאינו שלו, וכששב לקחת את החפץ שלו לא מצא במקום שום חפץ, אסור לו להשתמש בחפץ שלקח בטעות, ודינו כדין אבידה שמצא, שאסור לו להשתמש בו, ועליו להכריז שמצא חפץ, וכמו כן יכריז שאבד לו חפץ אחר. אבל אם החליף החפץ על ידי אומן וכדומה, ורגלים לדבר שהאומן נתן לו […]
תשלום למוהל
בחינם: כל קיום מצוה מוטל על האדם לעשותו בחינם, ואין לדרוש כסף עבור המצוה. ולכן אסור למוהל לדרוש תשלום תמורת המילה. אם אין מוהל אחר בעיר, כופין את המוהל למול בחינם. ההיתר: למעשה מנהג העולם לשלם למוהל, ויש מוהלים שגם דורשים את התשלום. ויש כמה היתרים; שכר טירחא. שכר בטלה. שכר רפוי. זמן. הוצאות. תרומה […]
תלית לחם קשה לעניות
א. קשה לעניות: התולה פתו (פת בתוך הסל, או פת עצמו) 'קשה לעניות', אבל התולה בשר ודגים אינו 'קשה לעניות' כי 'אורחיה הוא', וכן התולה פירות אינו 'קשה לעניות'. יש אומרים שגם התולה פת הבאה בכיסנין 'קשה לעניות'. יש שהקילו בתולה הפת בעצמו בלי סל שאינו 'קשה לעניות', ויש חולקים. ב. תלוי בתיק: רוב הפוסקים […]
פתיחת גגון של עגלה בשבת
עביד וקאי: נפסק בשו"ע שכסא טרסקל, מותר לפתחו לכתחילה משום דעביד וקאי. וכתב המגן אברהם שמטעם זה מותר להעמיד את החופה ולסלקה. לדעת הנודע ביהודה ההיתר הוא רק כשלא נעשה לאוהל, ומה שהתיר המגן אברהם הוא רק בחופה שנעשית לכבוד חתן וכלה. החזו"א חולק שגם הנעשה לשם אהל מותר. מטריה: פולמוס גדול היה לפני 240 […]
ברכת מרק עוף
דינים העולים.מרק בשרי: מרק ירקות שבעיקרון ברכתו 'האדמה', אם הכניס א. במרק בשר לטעם, טעם הבשר עיקר ומברך עליו 'שהכל', ]ונחלקו האם תלוי בחשיבות הבשר, או בטעם החזק של הבשר[. אבל אם הכניס את הבשר בסוף הבישול לא מגרע את ברכת המרק. .טעם עצמי: רק מים בלי טעם מקבלים בבישול את ברכת ב. הירקות, אבל […]
מאכלים בחזקת בשרי
דינים העולים לכתחילה: מאכל פרווה שרוצה לאוכלו עם חלב, אסור לכתחילה להניחו רותח בכלי בשרי, וכל שכן שאסור לבשלו בכלי בשרי על דעת לאוכלו עם חלב, כי אין עושים נ"ט בר נ"ט לכתחילה. ואפילו בכלי בשרי שאינו בן יומו, אסור לכתחילה לבשלו על דעת לאכלו בחלב, שגם נטל"פ אסור לכתחילה. בזה אחר זה, בכל אופן […]
ספק דרבנן בגבולות הארץ
דינים העולים ממחלוקת ראשונים: נחלקו הרשב"א והרא"ש בספק חסרון ידיעה לכל העולם, האם דינו כספק או לא. דעת החזו"א: בדברי החזון איש לכאורה מצינו סברות סותרות, האם בשביעית בזמן הזה ספק דרבנן לקולא, או כיון שהספק הוא בדבר שעיקרו דאורייתא, לא אומרים ספק דרבנן לקולא. ולגבי ספק בגבולות כתב להחמיר. מה הדין בספק: נחלקו פוסקי […]