הפסק לדברים שבקדושה
בעקבות ריבוי פרטי הדינים מופיע בכמה סידורים טבלאות מפורטות ונפלאות, כמו הטבלה בסוף הסידור בהוצאת 'אשכול', ובסוף הסידור בהוצאת 'כלילת יופי', הגדילו לעשות בסידור הוצאת 'עוז והדר' סדרת טבלאות
דיני הפסק בתפילה
נעימה: מנהג הכהנים להאריך בניגון ברכת כהנים, ואומרים הקהל אז פסוקים, ועונים אמן אחרי סוף ניגון התיבות, שהניגון הוא חלק מהברכה. ניגון התיבות: כאשר החזן מנגן באמירת קדיש, יענה אמן מיד אחר סיום התיבות ולא ימתין לסיום הניגון, ואם מאריך בניגון בתיבות 'ואמרו אמן' יענה אמן מיד כי סיים עצם הקדיש, והנגון הוא הפסק. ואם […]
אסור לדבר בשעת התפילה
הפסק: בכל מקום שאסור להפסיק, האיסור הוא אפילו במילה אחת, וגם בלשון הקודש. סדר התפילה: אסור לדבר מברוך שאמר עד אחר שמונה עשרה, ואם דיבר אינו חוזר. בנוסח ספרד שמתחילים מהודו, ראוי שלא להפסיק מהודו ואילך. קריאת שמע: אסור להפסיק בין ישתבח ליוצר, ויש מתירים לצורך מצוה. ואחרי קדיש, דינו כברכות קריאת שמע שאסור להפסיק […]
סדר קריאת שמו"ת
הסדר הראוי: חייב אדם לקרוא את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, ונחלקו הפוסקים מהו סדר הקריאה הראוי, ונאמרו השיטות הבאות: 'פסוק-פסוק', פרשה-פרשה (או מקום שמפסיק הענין), עליה-עליה, סדרה-סדרה. לכתחילה: לדעת המשנ"ב לכתחילה 'פסוק-פסוק', או 'פרשה-פרשה', ובדיעבד יוצא גם ב'סדרה-סדרה'. ואילו לדעת החזו"א גם לכתחילה רשאי 'סדרה-סדרה'. באמצע: לפי השיטה של 'פרשה-פרשה', כשהפרשה נגמרת באמצע הפסוק, […]
תרגום ופירוש רש"י
תרגום: לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שנים מקרא ואחד תרגום, והיינו תרגום אונקלוס שניתן מסיני, ולא מועיל פירוש לועזי אחר. רש"י: נחלקו הפוסקים אם אפשר לקרוא רש"י במקום קריאת תרגום, וירא שמים יקרא את שניהם. ואם אין לו פנאי לקרוא את שניהם, נחלקו הפוסקים אם עדיף רק רש"י, או רק תרגום. פירוש: יש אומרים […]
סוף זמן שנים מקרא
זמן: יש לקריאת שנים מקרא זמן מסוים, לא יקדים ולא יאחר. תחילת הזמן הוא ממנחה בשבת הקודמת, סוף הזמן הוא עד מנחה של השבת הבאה. מצוה מן המובחר: לכתחילה ישלים הקריאה קודם סעודת יום השבת, אבל אכילת ארעי מותרת. ויש מחמירים אפילו בטעימה בעלמא. אין לעכב מחמת הקריאה את הסעודה עד חצות. אם לא הספיק […]
זמן קריאת שניים מקרא ואחד תרגום
קריאה בזמנה: לעולם ישלים פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום, שיש לחובת הקריאה זמן מסויים, ואי אפשר להקדים יותר מידי ולא לאחר יותר מידי. תחילת זמנה: ממנחה של שבת הקודמת, ולא קודם לזה. ונחלקו הפוסקים האם מספיק שהגיע זמן מנחה, או שצריך שהוא יתפלל מנחה בפועל. לדעת הכלבו תחילת זמנה רק מיום ראשון בתחילת […]
שניים מקרא ואחד תרגום
חיוב דרבנן: חייב כל אדם לקרוא כל שבוע את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו שהוא טרוד בעסקיו או תלמיד חכם שעסוק בתורה, לא נפטר מחיובו. מן המובחר: יקרא כדי ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים. ומצוה מן המובחר לקרוא בניגון ובנחת, ולהתבונן בשאלות ולעיין במפרשים ליישב קושיותיו, וכפי שהעיד החתם סופר על עצמו. מתן שכרה: […]
כיוון הגבהת התורה
לכל הציבור: כתוב במסכת סופרים שצריך להגביה את התורה ולהראות כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו. לימינו: כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין, סביב הבימה הולך הפוך מכיוון השעון. ולגבי מצוה שאינו הולך ממקומו, כמו לולב וברכת כהנים, לדעת רוב הפוסקים מסתובב עם כיוון השעון, ולשיטת הלבוש מסתובב הפוך מכיוון […]
הגבהת ספר תורה
הגבהה: מבואר במסכת סופרים שצריך להגביה את הספר תורה ולהראותה לקהל מכל הכיוונים, והקהל רואים וכורעים ואומרים פסוקים. ולרמב"ן מקורו בפסוק ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת. זמנה: לדעת השו"ע יש להגביה לפני קריאת התורה, וכן מנהג הספרדים, וחלק מקהילות החסידים. לדעת הרמ"א יש להגביה אחרי קריאת התורה, וכן מנהג האשכנזים. שורשה: יש […]