בחירת אתרוג מהודר
א. ד' מינים: אכשר דרא וכיום מצויים ד' מינים בהידור רב. חשוב לדעת מה הידור ומה מעכב, ההידור הראשון הוא, לברר שאין חשש פסול, מורכב, ערלה, טבל, רבעי, חסר, שינוי מראה. ולכן כדאי לקנות רק אצל מוכר ירא שמים, או בחנות עם השגחה מהודרת. ב. חסר: חסר (כל שהוא אף שאינו נראה לעין) פסול ביום […]
בחירת לולב מהודר
א. שלב ראשון: הבחירה מתמקדת בשני שלבים. בשלב הראשון נבדוק את הלולב בכללותו; א) קונים רק אצל מוכר מוסמך, או לחלופין לולב סגור עם הכשר מהודר. ב) מבצעים מכירה כדין שיהיה 'לכם'. ג) לולב טרי ולא יבש. ד) העלים אינם פרודים. ה) לולב ישר ולא עקום. ו) גובה הלולב בשיעור לכתחילה של 39-32 ס"מ. ב. […]
בחירת הדס מהודר
עבות: ענף עץ עבות פירשו חז"ל שהכוונה להדס שענפיו חופין את עצמו, ומעכב שיהיה עבות, אבל הדס שוטה פסול. וצריך שיהיה 'לכם' ולא מורכב ולא יבש. קן אחד: לשיטת רש"י צריך ששלושת העלים יצאו מאותו עוקץ. אך הלכה כשיטת התוס' שמספיק שדבוקים וסמוכים זה לזה אף שיוצאים מג' עוקצים. מספיק ב'חוט המקיף' ששלשת העלים נפגשים […]
דיני ערבות ללולב
א. ערבות: חובה לבדוק שיש בערבה שלושת סימני כשרות, א. עלה משוך כנחל, ולא עגול כצפצפה. ב. חוד העלה חלק ללא פגימות. פגימות דקות כשר. ג. קנה ערבה אדום, או ירוק. לבן פסול. ב. גדל על הנחל: ערבות שאינם גדלים על הנחל כשרים. ויש אומרים שמצוה לקחת ערבה שגדלה על הנחל. ויש חולקים. ג. אורך: […]
מצות איגוד הלולב
א. איגוד: להלכה לא אגד כשר. אך מצוה לאגוד את הלולב הדס וערבה, יחדיו משום זה קלי ואנוהו. בנוסף יאגוד את הלולב עצמו, דכתיב כפות תמרים, ו' ימים, וביום השביעי יתירנו. ויש נוהגים לעשות טבעות סביב ההדסים והערבות כדי שלא יפלו לצדדים. ב. אופן האיגוד: כל המינים אוגד כדרך גדילתן. לוקח את הלולב, כאשר השדרה […]
סדר הנענועים
א. עובר לעשייתן: יש לברך עובר לעשייתן, ולא עובר דעובר, 3 עצות הוזכרו בפוסקים. יטול רק את הלולב, ואחרי הברכה יקח גם את האתרוג. יהפוך את האתרוג שלא יהיה כדרך גידולו עד לאחר הברכה. יכון שלא לצאת עד אחר הברכה. ב. נענוע: כיון שהגביה את הלולב יצא ידי חובתו, אולם המצוה כתיקונה לעשות נענועים, לארבע […]
ארבעת המינים אחרי סוכות
א. חשוב: לאחר סוכות אין לזרוק את ארבעת המינים בביזיון, אלא שאינן צריכין גניזה, ויש מדקדקים לגונזם. ב. מצוה: 'כיון דאיתעביד מצוה חדא ליעביד בהו מצוה אחריתי' ולכן ראוי לשומרם לשריפת חמץ, ולאפית מצות. וההדסים לבשמים להבדלה. ג. ארון קודש: יש זורקים את הערבות בהושענא רבה על גבי הארון קודש. ויש מפקפקים במנהג זה. ד. […]
פסי רכבת שנבנו בשבת
א. מלאכת גוי: גוי העושה מלאכה ליהודי, ולא התנה עמו שיעשה בשבת, מותר, ואם עושה בפרהסיה לדעת השו"ע נכון להחמיר. לדעת המשנ"ב בדיעבד אין צריך להחמיר. ב. כשהגוי מקבל שכר לפי יום, או כשהיהודי התנה איתו שיעבוד בשבת, בצנעה – אסור בכדי שיעשו. בפרהסיה – המלאכה נאסרת למי שנעשה עבורו לעולם, למג"א מדינא, ולדעת הט"ז […]
בקבוקי פניציה שנוצרו בשבת
א. 'מעשה שבת': בקבוק או צנצנת זכוכית המיוצר בשבת על ידי ישראל עבור ישראל, אסור משום 'מעשה שבת'. ונחלקו הפוסקים האם נאסר ללקוחות לעולם, או רק עד מוצאי שבת. אם אינו מזהה את תאריך ייצור הבקבוק, רשאי לסמוך על 'רוב' שיוצר בימי החול. ב. לפני עור ומסייע: הסטייפלער חידש והסכים לזה החזו"א, שגם סחורה שיוצרה […]
מי ים שהותפלו בשבת
א. חילול ד': לדעת החזו"א אסור להשתמש במי ברז המסופקים בשבת על ידי ישראל, מטעם חילול ד' גם אם האספקה פועלת באופן אוטומטי. ב. מעשה שבת: מי ים שהותפלו בשבת, מלבד האיסור שיש בשימוש בחשמל שהיה בהם, יש לדון מצד מעשה שבת, באופן שיד אדם מתערבת בהתפלת המים. ותלוי במציאות האם אכן פועל באופן אוטומטי. […]