דיני לאקשן קוגל
מבואר בגמ' (פסחים דף לז.) לדעת ריש לקיש מעשה אילפס פטור מחלה, ולדעת ר' יוחנן מעשה אילפס חייב בחלה, ורק כשעשאן בחמה פטור. עוד מבואר בגמ' (פסחים דף לז:) שנחלקו חכמים ור' יהודה בבריתא אימתי חייב בחלה, לתנא קמא מעיסה וחלוטה פטור מחלה, כי אין זה בגדר לחם. לר' יהודה אין לחם אלא האפוי בתנור. […]
דין לחמניות מזונות
מבואר בגמ' (פסחים דף לז.) הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין עשאן באילפס חייבין בחמה פטורין ובתנור לכו"ע חייב. מבואר דמה שנילוש בדבש אינו פוטרן מחלה. וכתבו התוס' (פסחים דף לז: ד"ה דכו"ע) בשם ר"ת שבעצם חלה וברכת 'המוציא' תלויים זה בזה, חוץ ממקום שנשתנה הדין. ויש כמה סוגי מאכלים ובכל אחד דינו שונה כלשון התוס' – ועל […]
מה מברכים על 'פיצה'?
פת הבאה בכיסנים מבואר בתוס' (פסחים דף לז: ד"ה דכו"ע) בשם ר"ת שבעצם חלה וברכת 'המוציא' תלויים זה בזה, חוץ ממקום שנשתנה הדין. ויש כמה סוגי מאכלים ובכל אחד דינו שונה כלשון התוס' – ועל לפנצול"י ופניטלטל"י מברך 'מזונות' ולא 'המוציא', ועל גלטונ"י וירבל"י מברך 'המוציא'. והדין באופלטק"י שמברך 'מזונות' כי אין עליהם תוריתא דנהמא. […]
דאצ'ה בחוץ לארץ
האיסור לצאת לחוץ לארץ בגמ' (כתובות קי"א. גיטין עו: בבא בתרא צא. קידושין לא:) מבואר, שאסור לצאת מארץ ישראל לחו"ל, וגדולי הדור אלימלך מחלון וכליון נענשו מפני שיצאו לחוץ לארץ. ופירש רש"י מפני שמפקיע עצמו מן המצוות. וכך גם נפסק ברמב"ם (הלכות מלכים פרק ה' הלכה ט'), שיש איסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ. אופני […]
טיולים לצפון הארץ
הגבולות לאיסור יציאה מהארץ אין תקציב: בגיליון הקודם, הובא בהרחבה מדברי הפוסקים האם מותר לצאת לטייל מארץ ישראל לחוץ לארץ, לשוויץ או לאוסטריה וכדומה, הרבה מהקוראים הגיבו שאין להם שום שייכות לנדון זה, כאשר מעולם הם לא עלו על מטוס, בפרט שהם בקושי גומרים את החודש ואיך יהיה להם כסף מיותר לנסוע לחו"ל, כך שמחוסר […]
שיט בים התיכון
בגיליון זה, נתמקד בנדון האם יש איסור יציאה לחוץ לארץ בשיט בים התיכון, וזה נוגע בשלל אופני השיט (ספינה גדולה, יאכטה, אופנוע ים), וכן כלפי שחיה ורחצה בכל החופים. נדון זה תקף גם כלפי הצוללים במים העמוקים באמצעות אביזרי צלילה מיוחדים. ויש לדון עד איזה מקום הוא ודאי ארץ ישראל, וכן צריך לברר האם במקום […]
הגבול הדרומי
ויכוח של עשרות שנים: שאלת מיקומו של הגבול הדרומי של הארץ לגבי שביעית בשטח הערבה, תופסת היום מקום מרכזי על שולחנם של היושבים על מדין, המורים הלכה למעשה ליושבי ארץ הקודש, וזאת משום שבשנות השמיטה חלק ניכר מאספקת הפירות והירקות הוא מאותם מקומות שהם מחוץ לתחומין שנתקדשו בקדושת ארץ ישראל ועל כן אין שביעית נוהגת […]
אכילה בערב שבת
בגמ' (פסחים דף צט:) מבואר דנחלקו רבי יהודה ורבי יוסי, לרבי יהודה לא יאכל אדם בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב. ואילו לרבי יוסי אוכל והולך עד שתחשך. מסקנת הגמ' כתירוץ של רב הונא, דדברי רבי יוסי נאמרו רק בערבי שבתות וימים טובים, אבל בערב פסח משום חיובא דמצה […]
שינוי מקום בברכת הנהנין
יסוד הדין וטעמו: דין שינוי מקום יסודו בגמ' )פרק ערבי פסחים דף ק:) אותם בני אדם שקידשו בביהכנ"ס, אמר רב ידי יין לא יצאו. פירוש דכאשר חוזרים לביתם ובאים לשתות יין, אע"פ שטעמו בביהכנ"ס צריכים לחזור ולברך. טעם הדבר, ביאר הרשב"ם (שם ד"ה ידי יין לא יצאו) משום היסח הדעת, דכיון שעומד ממקומו חשוב כגומר […]
מה נחשב שינוי מקום
בגמ' (פסחים דף קא:) 'שינוי מקום' צריך לברך, לא שנו אלא מבית לבית, אבל ממקום למקום לא. נחלקו הראשונים מה פירוש ממקום למקום, שאינו נחשב ל'שינוי מקום'. לדעת התוס' (בעמוד א' ד"ה אבל), והרא"ש, וכן כתב הב"י בדעת הרמב"ם, וכן נפסק בשו"ע, ממקום למקום פירושו מפינה לפינה, אבל מחדר לחדר ומבית לעליה הוי 'שינוי מקום', […]