הגבהת ספר תורה
הגבהה: מבואר במסכת סופרים שצריך להגביה את הספר תורה ולהראותה לקהל מכל הכיוונים, והקהל רואים וכורעים ואומרים פסוקים. ולרמב"ן מקורו בפסוק ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת. זמנה: לדעת השו"ע יש להגביה לפני קריאת התורה, וכן מנהג הספרדים, וחלק מקהילות החסידים. לדעת הרמ"א יש להגביה אחרי קריאת התורה, וכן מנהג האשכנזים. שורשה: יש […]
עמידה בעשרת בדברות
תרעומת המינים: חכמים ביטלו את קריאת עשרת הדברות כל יום בתפילה מפני תרעומת המינים שיאמרו שרק עשרת הדברות אמת. טוב לומר בכל יום עשרת הדברות ביחיד, אבל לא בציבור מפני תרעומת המינים. אסור לעמוד: לדעת הרמב"ם אסור לעמוד בקריאת עשרת הדברות משום תרעומת המינים, ויש למנוע גם את העומדים. וכמה פוסקים נקטו כן שהיושב בקריאת […]
עמידה בקריאת התורה
בעמידה: הבעל קורא העולה והגבאי צריכים לעמוד בקריאת התורה, ולגבי השומעים נחלקו הפוסקים אם צריך לעמוד או לא, ולהלכה לא צריך לעמוד, ויש מחמירים לעמוד משום כבוד התורה, וכך נהגו בישיבות. לדעת האריז"ל יושבים וכן המנהג בהרבה קהילות. בישיבה: בין גברא לגברא מותר לשבת, גם לשיטות שצריך לעמוד בשעת הקריאה, ויש מדקדקים ועומדים. אדם חלוש […]
השלמת קריאת התורה
תקנת הקריאה: קריאת התורה היא רק בעשרה. צריך שיהיה לפחות רוב עשרה שחייבים, ואין קוראים בברכה עבור יחיד שחייב. קריאת התורה היא חובת ציבור, ואפילו כשאין תפילה בציבור צריכים הציבור להתאסף לקריאת התורה. דיני הקריאה: בשעת הקריאה יש חיוב על כל הנוכחים לשמוע את כל הקריאה, שלא יחסר לו אפילו תיבה אחת שלא שמע, ואסור […]
חיוב קריאת התורה
תקנת משה רבינו: לקרוא בתורה בשבת לפי סדר הפרשיות, ולקרוא מעט בתורה בשני וחמישי, כדי שלא ילינו שלושה ימים בלא תורה, ותיקן שיקראו חד גברא תלתא פסוקי, אי נמי תלתא גברי תלתא פסוקי כנגד כהנים לוים וישראלים. תקנת עזרא הסופר: הוסיף על תקנת משה בשני וחמישי, שיקראו תלתא גברי ועשרה פסוקי כנגד עשרה בטלנין. ותיקן […]
הכיוון ב'קידוש לבנה'
כקבלת פני השכינה: כל המברך על החדש בזמנו, כאילו מקבל פני שכינה, ולכן צריך לאומרה מעומד. ולכתחילה מברכים אותה במוצאי שבת, כשהוא מבושם ובכלים נאים. ותולה עיניו כנגדה, ומישר רגליו כמו בשמונה עשרה, ומברך אשר במאמרו ברא שחקים. ראית הלבנה: יש אומרים שצריך להסתכל בלבנה כל משך קידוש לבנה, יש אומרים רק בזמן הברכה, ויש […]
הכיוון ב'בואי בשלום'
כיוון התפילה בכותל המערבי
תל תלפיות: העומד בחוץ לארץ יכוון פניו כנגד ארץ ישראל, העומד בארץ ישראל יכוון פניו כנגד ירושלים, העומד בירושלים יכוון פניו כנגד בית המקדש. העומד בבית המקדש, יכוין פניו כנגד בית קדשי הקדשים. ובכל אופן יכוון לבו כאילו עומד בקודש הקדשים. הר הבית: הר הבית המקודש היה ת"ק על ת"ק אמה, אין חולק שהר הבית […]
כיוון התפילה בבית הכנסת
ארון הקודש: יש להציב את ארון הקודש בקיר שלכיוונו מתפללים, כדי שבעת התפילה יהיו פניהם מול הקודש. ויש להקפיד בבניית הקיר והצבת ארון הקודש, שיהיו מכוונים אל מול ארץ ישראל, ירושלים ובית המקדש. כגון באירופה למזרח עם הטיה לדרום, ויש אומרים שמספיק למזרח. בנית בית הכנסת: אם אפשר עדיף לבנות במדויק נגד מקום המקדש גם […]
אכילה לפני הסעודה
כללי הברכות: האוכל והשותה לפני הסעודה, מברך ברכה ראשונה. אכל כזית או שתה רביעית מברך ברכה אחרונה, למעט כשיש קשר הלכתי בין האכילה לסעודה, אינו מברך אחריה. זמן הברכה: לכתחילה יברך ברכה אחרונה לפני הסעודה. לא בירך לפני הסעודה יברך בתוך הסעודה. לא בירך בתוך הסעודה, יש מאכלים שמברך עליהם אפילו אחרי הסעודה (משקאות). ויש […]