קריאת התורה בעידן הקורונה
שעת הדחק: חשוב להקדים, כי חלק מהדינים הללו הינם רק בדיעבד, ובימים כתיקונם אין לסמוך על צירופים כאלו. יעמוד: יש שהורו שיעלה לתורה כרגיל, וישתדל להתרחק ככל האפשר, יש שהורו שיעלה לתורה ויעמדו במרחק אף שאינו יכול לקרוא מתוך הספר, וישמע את הבעל קורא ויכוון לצאת מדין שומע כעונה. מרפסת: יש שחידשו שאפשר לעלות לתורה […]
שמחת נישואין בל"ג בעומר
ניהוג דיני אבלות: בימים שבין פסח לשבועות נוהגים מקצת דיני אבלות, משום שתלמידי רבי עקיבא מתו מפסח ועד עצרת, אין נושאין אשה ואין מסתפרים. ומותר לארס ולקדש, ואם קפץ ונשא אין עונשין אותו. ל"ג ימים: יש ג' שיטות עיקריות כיצד מונים ל"ג ימים; לשיטת השו"ע האיסור עד יום ל"ד בבוקר, ומשם ואילך מותר. לשיטת הרמ"א […]
מנהג תלמודי התורה בזמננו
דינים העולים תקנה: מצות תלמוד תורה מעיקר הדין מוטלת על האב, ובימי יהושע בן גמלא נתקן שילמדו את הבנים מגיל 6-7 בשליחות האב וחובת הציבור לדאוג לכך, וכך גם תיקן שמעון בן שטח, וכך המנהג עד עצם היום הזה. ויש שכתב שהמלמד תינוקות צריך ללמדו תנ"ך משנה וגמרא. פולמוס: נחלקו גדולי הדורות כיצד להורות למעשה […]
בן חמש שנים למקרא
דינים העולים פסוקים: קטן היודע לדבר (שמבין ולא מדקלם), אביו מלמדו לומר פסוקים, תורה ציוה לנו ופסוק ראשון של קריאת שמע, וזה בגיל כ"א חודש או שנתיים. בן ג' שנים אביו מלמדו אותיות ונקודות כדי שירגיל עצמו לקרות בתורה. מקרא: נחלקו הפוסקים מהו הזמן הראוי לתחילת לימוד מקרא; לתוס' – בריא לגמרי 5, כחוש קצת […]
וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם
דינים העולים חיוב: מצות עשה דאורייתא ללמד את בנו תורה מהפסוק (דברים פרק יא פסוק יט) 'וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם'. והחיוב הוא ללמדו מקרא, לדעת רש"י הכונה לחומש ולא נביאים וכתובים, לדעת רוב הראשונים הכוונה גם לנביאים וכתובים. לדעת הב"ח אין נכון המנהג ללמד רק מקרא, והש"ך מצדיק המנהג כי לומדים ש"ס. כל התורה: […]
דיני בחזקת בשרי
דינים העולים מתבשיל בשר לגבינה: לדעת השו"ע צריך נטילת ידים ולא צריך המתנה, ולדעת הרמ"א צריך גם המתנה כמו אחרי בשר. מתבשיל בשרי לתבשיל חלבי: לשו"ע לא צריך להמתין והנטילה רשות, ולרמ"א חייב נטילה, ולתורת חטאת צריך גם קינוח והדחה, וכתבו האחרונים שהמנהג להמתין שש שעות. ובין תבשיל חלבי לתבשיל בשרי לעשות קינוח והדחה. בחזקת […]
שטר שליחות לירקן
דינים העולים יבול נכרי: יבול נכרי לדעת הבית יוסף אין בו קדושת שביעית, לדעת המבי"ט יש בו קדושת שביעית, ומותרין באכילה ואסורין בסחורה והפסד. מכירת גוי: מותר לגוי למכור את היבול של שדהו בשביעית, ומותר לישראל לקנות מגוי. ונחלקו האחרונים האם הדמים נתפסים בקדושה. מכירת ישראל: ישראל שקנה מהגוי, נחלקו הפוסקים האם יש לו איסור […]
מנהגי ישראל ביבול נכרי
דינים העולים פולמוס בצפת: לפני 490 שנה היה פולמוס גדול בין גדולי עולם בעיר צפת, האם יש קדושת שביעית בפירות נכרים או לא. בית יוסף: הבית יוסף נקט בתוקף שאין קדושת שביעית וצריך להפריש תרו"מ, וכך הנהיג בצפת, וגזר חרם על אותם שאין מעשרים. יש אומרים שהבית יוסף חזר בו, ויש חולקים. מבי"ט: המבי"ט נקט […]
יבול נכרי בשמיטה
דינים העולים אין קנין: להלכה נפסק כרבה שאין קנין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר שנאמר ּכִ י לִ י הָ אָ רֶ ץ, לי קדושת הארץ, ואם מירחן ישראל מתחייב במעשר. יבול נכרי: גדולים שגדלו בשביעית בשדה של נכרי, לדעת הבית יוסף והפאת השלחן אין בהם קדושת שביעית. לדעת המבי"ט ובנו המהרי"ט יש בהם […]
משך שתית כוס של ברכה
דינים העולים כוס רביעית: כוס של ברכה צריך להכיל לכל הפחות רביעית. כוס קידוש: בקידוש ישתה לפחות 'מלא לוגמא דידיה', באדם ממוצע = רוב רביעית, באדם גדול = עד רביעית, באדם קטן = למשנ"ב יתכן שצריך 'רוב רביעית', ולחזו"א מספיק 'מלא לוגמא', בחינוך קטן = 'מלא לוגמא' שלו אף שהוא פחות מרוב רביעית. ד' כוסות: […]