הגבול הדרומי
ויכוח של עשרות שנים: שאלת מיקומו של הגבול הדרומי של הארץ לגבי שביעית בשטח הערבה, תופסת היום מקום מרכזי על שולחנם של היושבים על מדין, המורים הלכה למעשה ליושבי ארץ הקודש, וזאת משום שבשנות השמיטה חלק ניכר מאספקת הפירות והירקות הוא מאותם מקומות שהם מחוץ לתחומין שנתקדשו בקדושת ארץ ישראל ועל כן אין שביעית נוהגת […]
אכילה בערב שבת
בגמ' (פסחים דף צט:) מבואר דנחלקו רבי יהודה ורבי יוסי, לרבי יהודה לא יאכל אדם בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב. ואילו לרבי יוסי אוכל והולך עד שתחשך. מסקנת הגמ' כתירוץ של רב הונא, דדברי רבי יוסי נאמרו רק בערבי שבתות וימים טובים, אבל בערב פסח משום חיובא דמצה […]
שינוי מקום בברכת הנהנין
יסוד הדין וטעמו: דין שינוי מקום יסודו בגמ' )פרק ערבי פסחים דף ק:) אותם בני אדם שקידשו בביהכנ"ס, אמר רב ידי יין לא יצאו. פירוש דכאשר חוזרים לביתם ובאים לשתות יין, אע"פ שטעמו בביהכנ"ס צריכים לחזור ולברך. טעם הדבר, ביאר הרשב"ם (שם ד"ה ידי יין לא יצאו) משום היסח הדעת, דכיון שעומד ממקומו חשוב כגומר […]
מה נחשב שינוי מקום
בגמ' (פסחים דף קא:) 'שינוי מקום' צריך לברך, לא שנו אלא מבית לבית, אבל ממקום למקום לא. נחלקו הראשונים מה פירוש ממקום למקום, שאינו נחשב ל'שינוי מקום'. לדעת התוס' (בעמוד א' ד"ה אבל), והרא"ש, וכן כתב הב"י בדעת הרמב"ם, וכן נפסק בשו"ע, ממקום למקום פירושו מפינה לפינה, אבל מחדר לחדר ומבית לעליה הוי 'שינוי מקום', […]
ריפוי באמצעות מח אחד
בגמ' (פסחים דף קיג:) אמר רבה בר בר חנה אמר רבי שמואל בר מרתא אמר רב משום רבי יוסי איש הוצל מניין שאין שואלין בכלדיים, שנאמר (דברים יח יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ. כלדיים: לדעת רש"י (ד"ה בכלדיים) כלדיים זה בעלי אוב. ותמה הרשב"ם (ד"ה כלדיים), הרי על בעלי אוב יש פסוק מפורש אַל […]
לשאול במטוטלת
בגמ' (פסחים דף קיג:) אמר רבה בר בר חנה אמר רבי שמואל בר מרתא אמר רב משום רבי יוסי איש הוצל מניין שאין שואלין בכלדיים, שנאמר (דברים יח יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ. דין זה נפסק להלכה בב"י ובשו"ע (יו"ד סימן קע"ט סעיף א'), אין שואלים בחוזים בכוכבים ולא בגורלות, שנאמר תָּמִים תִּהְיֶה עִם […]
ריפוי בשיטת הילינג (אנרגיה)
בגמ' (פסחים דף קיג:) אמר רבה בר בר חנה אמר רבי שמואל בר מרתא אמר רב משום רבי יוסי איש הוצל מניין שאין שואלין בכלדיים, שנאמר (דברים יח יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ. ויש לדון מה הדין במה שנפוץ בזמננו ריפוי בשיטת הילינג (אנרגיה), האם יש בזה חשש איסור כל שהוא.
חילופי שבויים
פדיון שבויים היא 'מצוה רבה' הקודמת לכל הצדקות, כי השבאי יכול לעשות בשבוי כל חפצו, למוות, לחרב, ולרעב. כל איחור בפדיון שבויים, שקול כשפיכת דמים. אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהם, מפני תיקון העולם. מחלוקת בגמ', האם הטעם משום 'דוחקא דציבורא', או הטעם משום 'דלא ליגרבו ולייתו', ונפק"מ אם יש לשבוי קרוב עשיר. […]
קריעה על מקום המקדש
מפורש במשנה ובגמ' ובפוסקים ללא חולק שיש חיוב לקרוע כשרואה את מקום המקדש. הרואה את כיפת הזהב שעל המסגד, נחלקו הפוסקים האם חייב לקרוע על כך. אם הוא תוך שלשים לראית מקום המקדש אינו קורע. חיוב קריעה קיים גם בתשעה באב, למרות שנקרא מועד. ישנם הרבה שמקילים ולא קורעים, וכבר צווחו על כך גדולי הדור, […]
גורל הגר"א
עשיית גורלות מוזכר בתנ"ך הרבה פעמים, אפילו בדיני נפשות. מאידך מבואר בספרי שאסור לשאול בגורלות משום תָּמִים תִּהְיֶה. יש מתרצים שמותר בדבר שבהווה, ואסור בדבר שבעתיד. יש מתרצים שמותר לפעול מעשים על פי הגורל, אך אסור לבטוח בגורל. בספרות התורנית נמצא קרוב ל-40 סוגי גורלות. מקדמת דנא מקובל לעשות 'גורל הגר"א', ויש מסורות חלוקות באופן […]