זימון ושבע ברכות בחתונה
חבורות נפרדות: בני החופה שנתחלקו לחבורות, כל חבורה מברכת בעשרה שבע ברכות, אף בבית נפרד וללא שמיעת החתן והכלה. זימון מוקדם: לדעת הרבה פוסקים, המזמנים בעשרה חייבים בשבע ברכות, ויש לקבל לכך רשות מבעלי השמחה. המנחת יצחק מתיר לצורך נחוץ לזמן ולצאת בלעדיהן, אך יאמרו "שהשמחה במעונו". חיוב היחיד: יחיד שלא נתחייב בזימון, לרוב הפוסקים […]
זימון בעולם הישיבות
תנאי מקדים: כדי ששלושה יתחייבו בזימון, עליהם להתחיל יחד — בברכת המוציא או באכילת הכזית הראשון — או לסיים יחד. תנאי זה נוהג גם בסעודה ציבורית, כגון בחדר אוכל של ישיבה. צירוף שולחנות וחבורות: לדעת המג״א, האוכלים בשולחנות נפרדים אינם מצטרפים; ולדעת הגר״א, אם קבעו מתחילה לאכול יחד — מצטרפים. שתי חבורות בבית אחד מצטרפות […]
צירוף המסובין לזימון
התחלה או סיום: שלושה שהתחילו יחד, באכילת כזית או בברכת המוציא אף קודם אכילת כזית, אינם רשאים ליחלק, אף שכל אחד אוכל מככרו. קידוש משותף אינו מצרף. גם אם לא התחילו יחד, קביעות בגמר הסעודה מחייבת בזימון. רשות בלי חיוב: לרמ"א, אף כשלא התחילו ולא סיימו יחד, רשאים ואף עדיף לזמן משום "ברוב עם הדרת […]
זימון כהלכה
חיוב הזימון: שלושה שאכלו פת כאחד חייבים לזמן. נחלקו אם חיובו מן התורה (חזו"א), או רק מדרבנן (משנ"ב), ויש מחלקים שרק בעשרה הוא מן התורה (קרית ספר). נפק"מ: לדעת המשנ"ב, מי שלא שבע יכול לזמן למי ששבע, ובן י"ג מזמן אף שלא ידוע שהביא שתי שערות; ולחזו"א, מי שלא שבע אינו מזמן למי ששבע, ובן […]
טבילת הפת במלח
פת במלח: מצוה להביא מלח או לפתן לפני ברכת המוציא, כדי שפרוסת הברכה תאכל בטעם, וכדי שלא יצטרך להפסיק לאחר הברכה. ואם אין לפניו מלח, יכול להמתין בין הנטילה להמוציא עד שיביאוהו, ואם כבר בירך – ימתין קצת קודם האכילה עד שיביאו לפניו מלח או לפתן. בזמננו: אם הפת נקייה, או מתובלת במלח או בתבלין […]
ברכת אשר יצר בסעודה
שתי נטילות: הנצרך לנקביו לפני הסעודה, לדעת המשנ"ב ישטוף תחילה ידיו בלא כלי ובלא כח גברא, יברך 'אשר יצר', ואחר כך יטול בכלי ויברך 'על נטילת ידים'. אם קשה לו ליטול פעמיים, או שכבר נטל כדין, רשאי ליטול פעם אחת ולברך 'על נטילת ידים' ואחר כך 'אשר יצר'. נטילה אחת: לדעת החזון איש, לכתחילה די […]
שמחת יו"ט בזמננו
חיוב שמחה: חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל, שנאמר ושמחת בחגך, ומבואר בגמ' שבזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר, ועכשיו שאין בית המקדש קיים אין שמחה אלא ביין. גדר החיוב: בזמן הזה שאין שלמים נחלקו האם חיוב השמחה הוא רק מדרבנן או מהתורה. גם חוה"מ הוא בכלל מועד לענין שמחה. ולכתחלה מצוה […]
אמירת לשנה טובה
לשנה טובה: מנהג ישראל לברך איש את רעהו בליל ראש השנה בברכת כתיבה וחתימה טובה. לדעת הטור הנוסח הוא 'תכתב בשנה טובה', לדעת הרמ"א הנוסח הוא 'לשנה טובה תכתב'. ותחתם: לדעת המגן אברהם יש לומר 'תכתב ותחתם', כי החתימה של הצדיקים על עולם הזה היא בליל ראש השנה. ולדעת הגר"א יאמר רק 'תכתב' כי החתימה […]
לימוד תורה לפני שחרית
לימוד תורה: משעה שהגיע זמן תפילת שחרית אסור ללמוד תורה, ואפילו כשיש לו הספק קבוע אסור, שמא ימשך בלימודו. מנחה ומעריב דינו כשחרית לענין זה. התחיל: אם התחיל בהיתר קודם שהגיע זמן תפילה, אינו צריך להפסיק, בתנאי שיספיק זמן קריאת שמע ותפילה. אם התחיל שלא כדין לאחר שהגיע זמן תפילה, לתפילה אינו צריך להפסיק, ולקריאת […]
שינה לפני שחרית
תחילת שינה: משהגיע עלות השחר אסור ללכת לישון, אפילו שינת ארעי, והעמק ברכה מסתפק אם מותר שינת ארעי. והוסיף הבנין עולם שאסור אפילו בחצי שעה קודם עלות השחר. ויש מתירים ללכת לישון באופן שזה צורך התפילה, ועדיף להעמיד שומר שיעירנו. המשך שינה: התעורר משינת הלילה אחרי עלות השחר, מותר להמשיך לישון, כדין 'אם התחילו אין […]