קציצת עץ פרי
אסור מן התורה לקצוץ עץ מאכל דרך השחתה, אבל לצורך גופו או מקומו מותר. בנוסף יש בקציצת עץ פרי סכנה גדולה. כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, ומה שעושה לעץ נעשה לאדם. ועוד שמעכב את תיקונם של הנשמות המגולגלות בעץ. ועוד שהעץ צווח מסוף העולם ועד סופו. ועוד שהמלאך הממונה על האילן מקטרג עליו. נחלקו הפוסקים; האם […]
ריבית בביטוח לאומי
בתכנית 'חיסכון לכל ילד' מטעם ה'ביטוח לאומי' ישנם חששות רבות, ולכן לרוב הדעות חובה להצטרף למסלול כשר. יש סוברים שאינו בגדר חובה אלא למיגדר מילתא. ויש מתירים לגמרי, שאין צורך כלל לבחור במסלול כשר, ובתנאי שמודיע מראש לחברה שאינו מעונין להשתתף או להרוויח מהעסקים האסורים. לכל הדעות כדי למנוע חילול ד', וכדי להרבות כבוד שמים, […]
קים לי בדיני ממונות
קים לי המבואר בגמ' הוא במחלוקת אמוראים, והראשונים העתיקו דין זה גם במחלוקת הפוסקים. ונחלקו האם שייך לומר כן גם בספיקא דדינא. דין 'קים לי' מבוסס על הכללים של – המוציא מחבירו עליו הראיה, ומוחזק הוי כמו חזקה שעדיפא מרוב בממון. לפי הבנה זו לא שייך ב'קים לי' חיוב לצאת ידי שמים. יש אומרים שלא […]
לשון הרע באפי תלתא
נחלקו הראשונים מהו ההיתר של 'אפי תלתא' והאם זה מתיר גם גנאי גמור, שמכיון שמפורסם אינו מתגנה יותר בכך. או שרק דבר שאינו גנאי גמור, כיון שב'אפי תלתא' ודאי יאמרנו באופן שאינו מתפרש כגנאי. לדעת התוס' מותר רק מדובר בסיפור שניתן לפרשו בשני אופנים, כמו "נורא בי פלניא" ובפני שלשה אין חוששים שיספרו באופן מגונה. […]
'פתקא טבא'
יום השביעי של חג סוכות, שחל בכ"א בתשרי, נקרא במשנה 'יום שביעי של ערבה', או 'יום ערבה', על שם הקפת המזבח בערבה. לרבי יוחנן בן ברוקה נקרא 'יום חיבוט חריות', על שם הבאת ענפי דקל לבית המקדש. המנהג לכנותו כלשון המדרש 'הושענא רבה'. בביאור הטעם שנקרא כך, נאמרו הרבה פירושים. בזהר הקדוש מבואר, ש'הושענא רבה' […]
גלגול נשמות ביבום
אשה שמת בעלה ולא השאיר אחריו בנים או בנות, מצות עשה מן התורה על אחי המת לייבם אותה, ולהקים שם לאחיו המת. כל זמן שיש לו אח, אסורה האשה להינשא לאדם אחר. ואם אין רוצה לייבמה הרי זה חולץ לה, וניתרת בחליצה זו להינשא לכל אדם. על פי קבלה, ייבום פירושו שנפש המת מתגלגלת לעולם […]
מצות יבום בזמננו
לרבנן מצות יבום קודמת למצות חליצה, אפילו אינו מתכון לשם מצוה. לאבא שאול מצות חליצה קודמת למצות יבום, שמא לא יתכוין לשם מצוה, וקרוב הולד להיות ממזר. לדעת השו"ע; הלכה כרבנן שמצות יבום קודמת למצות חליצה. לדעת הרמ"א; הלכה כאבא שאול, שמצות חליצה קודמת למצות יבום. בדורות האחרונים יש עדיין שנהגו לייבם. אולם המנהג הרווח […]
איסור לבישת שעטנז
איסור שעטנז נאמר כאשר הצמר והפשתן מחוברים בשתי תכיפות, ושוע טווי ונוז. ואסור אפילו דרך העלאה ולא רק בדרך לבישה, אבל מוכרי כסות מותר, שאין זה דרך מלבוש כלל. יש לדון מה הדין בסיכת ביטחון, רוכסן, טיק-טק, עניבה, מפה, קיטל, מגבת, וילון, הדבקה, עטרה לטלית, מזרון וספה, שמיכות ומצעים, שטיח על הקיר, כפתורים. הלובש שעטנז […]
שעטנז בספות ובמזרונים
מדאורייתא מותר לשבת על שעטנז. מדרבנן אסור בבגד רך שמא יכרך עליו חוט אפילו עשר מצעות זה על זה, אפילו שאינו נוגע בשעטנז. וילון מדאוריתא מותר. אבל מדרבנן אסור לתלות וילון שעטנז. שעטנז, בכורסאות ספות ומזרונים ששוקע בהם אסור לשבת עליהם. אם אין יכול לעלות, תלוי; אם זה רך ויכול ליכרך חוט סביבו אסור, ואם […]
'לא תתגודדו' במנהגים
אסור לנהוג במקום אחד שני מנהגים חלוקים, ונדרש מהפסוק 'לא תתגדדו' לא תעשו אגודות אגודות. לרוב הראשונים איסור זה מדאורייתא. ויש אומרים שהוא רק איסור דרבנן. טעם האיסור שלא יראה כשתי תורות, או משום מחלוקת. איסור 'לא תתגודדו' נאמר באותו בית דין באותו עיר. אבל שני בתי דינים בשתי עיירות מותר. ונחלקו הראשונים מה הדין […]