ברכת הנטילה
ברכת הנטילה: כל הברכות מברך עליהן עובר לעשייתן, חוץ מברכת הטבילה. בנטילת ידים נחלקו הראשונים אם מברך לפניה או לאחריה, ומנהג העולם לברך לאחר הנטילה קודם הניגוב, שהוא גמר המצוה. והרוצה לברך קודם הנטילה רשאי אם ידיו נקיות. שכח לברך: שכח לברך קודם הניגוב, מברך גם לאחר הניגוב, אך לאחר ברכת המוציא אינו מברך, אלא […]
סדר נטילת ידיים
יד ימין תחילה: נוטל את הכלי ביד ימין ונותנו לשמאל כדי לשפוך תחילה על יד ימין, וגם באיטר אזלינן בתר ימין דעלמא. כשנוטל בשתי שפיכות, המנהג לשפוך תחילה את כל השפיכות על יד ימין ואחר כך על יד שמאל, ולא לסירוגין. מקום הנטילה: שיעור הנטילה להלכה עד קנה הזרוע; וי"א עד חיבור האצבעות לכף היד. […]
ניגוב לפני נטילת ידיים
פולמוס: נחלקו הפוסקים אם צריך לנגב את הידיים קודם הנטילה כאשר הן רטובות ממים אחרים. לדעת המשנה ברורה אין צריך לנגב, ולדעת החזון איש, יש לנגב תחילה. ואפילו נפלה טיפה מהברז על היד באמצע הנטילה, לדעת החזון איש צריך לנגב את היד ולחזור וליטול. נטילה לחצאין: אם נטל מקצת ידו בלבד, אין נטילה לחצאין, וצריך […]
חציצה בדברים המצויים
דרכו בכך: צבעי שידיו צבועות, מוכר שומן שידיו מלוכלכות בשומן, וכן כותב תדיר שיש לו דיו יבש באצבעותיו, אינם צריכים להסירם קודם הנטילה אם מכסים רק מיעוט היד. גננת שלא תלך ברחוב עם צבע על הידים חוצץ כדין מיעוט המקפיד. לכבוד שבת: נחלקו הפוסקים בלכלוך שמקפיד להסירו רק לכבוד שבת אם נחשב חציצה בימות החול. […]
חציצה בנטילת ידים
גדרי חציצה: כל דבר החוצץ בטבילה חוצץ גם בנטילת ידים. חציצה על רוב מקום הנטילה (רוב היד, ולהרבה פוסקים רוב האצבעות) פוסלת אפילו אם אינו מקפיד עליה. חציצה על מיעוט מקום הנטילה פוסלת כאשר דרך בני אדם להקפיד להסירה, אך מיעוט שאין דרך להקפיד עליו אינו חוצץ. מקפיד: דבר שיש בני אדם שמקפידים עליו ויש […]
נטילה בכלי פגום
כלי שלם: כלי שאינו מחזיק רביעית אלא על ידי סמיכה פסול לנטילה. ואם כך היא צורת תשמישו מתחילתו, כשר לנטילת ידים. שבר כלי: כלי שנשבר בחלקו העליון, אך עדיין עומד בפני עצמו ומחזיק רביעית, יש להקל ליטול ממנו כשאין לו כלי אחר, ויטול מן הצד הנמוך ולא מן הצד הגבוה. ואם נוצר בו נקב אפילו […]
כלי הראוי לנטילה
כלי למהדרין: נטילת ידים צריכה כלי שלם מחזיק רביעית. לכתחילה יש להדר שלא יהיה בכלי נקב או סדק כלל. סתימת נקב מועילה כשסותם בחומר מאותו סוג של הכלי. כ"מוציא משקה": נקב קטן שהמים יוצאים ממנו מעט, אך אינם נכנסים דרכו מבחוץ – אינו פוסל את הכלי, ומותר ליטול ממנו. ואם אין מתחת לנקב שיעור רביעית […]
טבילת ידיים בים
טבילה בים: מי ים מלוחים פסולים לנטילת ידים בכלי, אבל כשרים לטבילת ידים. גם בגלי הים שנתלשו ויש בהם ארבעים סאה כשרים לטבילת ידים, אולם גל שנתלש מן הים בעודו באויר – פסול לטבילה. כיצד מברכין: לפי הכרעת המשנ"ב הטובל ידיו בים מברך ‘על טבילת ידים’, ונחלקו בדעת החזו"א האם יש לברך ‘על טבילת ידים’ […]
טבילת ידיים לסעודה
טבילת ידים: הטובל ידיו במעיין או בים – יוצא ידי חובת נטילת ידים לסעודה, אפילו אין בהם מ׳ סאה, ובלבד שבמקום הטבילה יש מים המכסים את שתי ידיו בבת אחת. 40 סאה: הטובל ידיו במקוה – נחלקו הפוסקים האם די במעט מים כמעיין או שצריך מ׳ סאה. ולכתחילה יקפיד שיהיו במקוה מ׳ סאה, ואם לא […]
אכילה לפני שחרית
מחצות הלילה: ישן וקם לפני עלות השחר אפילו בחצות הלילה, נכון לכתחילה להחמיר לפי דברי הזוהר שלא לטעום עד שיתפלל, ואפשר דשתיה מותר. ואם מפריע ללימודו יאכל. לפני עלות השחר: החל מחצי שעה לפני עלות השחר אסור לאכול 'אכילת קבע', דהיינו פת, עוגה או משקה משַׁכֵּר, בכמות הגדולה מ'כביצה'. אבל פירות ומיני תבשיל מותר לאכול […]